תא"מ 7073-12-11 ימית צורית פיתוח וכבישים (1998) בע"מ נ' סואעד ואח'

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה, כרשמת ביהמ"ש, ביום 30.1.12. כן לפניי תגובת המשיבה, המתנגדת לביטולו של פסק הדין.

2. ביום 30.1.12 ניתן כאמור פסק דין בהעדר הגנה, על פי כתב התביעה המקורי שהוגש בתיק, כנגד שני נתבעים, אשר המבקשת היא אחת מהם, והשני הוא מאזן סועאד. על פי פסק הדין חויבו השניים, יחד ולחוד, לשלם למשיבה סכום של 25,667 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

התביעה נסבה על נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים מיום 26.6.10. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשת היא בעלת הרכב הפוגע, והנהג היה מאזן סועאד.

3. לימים ביקש מאזן סועאד לבטל את פסק הדין שניתן נגדו, בטענה כי אין לו קשר לתאונה, והוא לא היה הנהג. פסק הדין כלפיו בוטל ביום 17.10.12. המבקשת לא הגישה אז בקשה לביטול. בהמשך תוקן כתב התביעה, כך שנתבע הנהג הנכון ברכב המבקשת, הוא איימן סועאד. איימן הוא בנה של המבקשת.

איימן סועאד הגיש כתב הגנה. ביום 17.4.14 ניתן על ידי כב' השופטת אביגיל זכריה פסק דין כלפיו, המחייבו לשלם למשיבה סכום של 2,500 ₪ (כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט). פסק הדין ניתן, על פי הסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

4. בסמוך לאחר שניתן פסק דין זה הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, היא הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בינואר 2012 בהעדר הגנה, ובקשה להארכת המועד להגשת בקשה זו.

לטענתה, סברה כי פסק הדין שיינתן כלפי הנהג, שהוא בנה, יחייב גם אותה, ולכן לא הגישה בעצמה בקשה לביטול. עוד טוענת המבקשת, כי היא עצמה אינה נושאת באחריות לתאונה, שכן לא נהגה ברכב, ומי שנהג הינו בנה, אשר ניתן נגדו פס"ד בסכום של 2,500 ₪ בלבד (סכום ששולם, לטענתה).

5. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, אין טעם מיוחד להארכת המועד, ואין הגנה לגופו של עניין. לטענת המשיבה, ב"כ המבקשת היא שייצגה גם את בנה, והגישה בשמו כתב הגנה, אך לא טרחה לבקש ביטול פסק הדין במועד כלפי המבקשת. בינתיים נגרמו למשיבה הוצאות בגין נקיטת הליכי הוצל"פ על פי פסק הדין.

6.על אף שבקשת המבקשת אינה מספקת מענה לשאלה מדוע לא התגוננה מפני התביעה במועד, ומדוע לא ביקשה לבטל את פסק הדין לאחר שבנה נתבע (מלבד הטענה כי סברה שפסק הדין שיינתן נגד בנה יחול גם כלפיה), הרי שהשתלשלות העניינים המתוארת אינה מותירה ספק, כי דינו של פסק הדין להתבטל על פי שיקול דעת ביהמ"ש.