איסתא ישראל בע"מ נ' יונס

המשיבה הגישה כנגד המבקש תובענה לתשלום בגין כרטיס טיסה שלטענתה סיפקה למבקש. לטענתה, המבקש נותר חייב לה בגין הכרטיס, כאשר שילם רק חלק מהסכום.

המבקש לא הגיש כתב הגנה במועד, והמשיבה ביקשה וקיבלה פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש (פסק דינו של כבוד הרשם יוחנן גבאי מיום 25.09.2017).

בשלב זה עתר המבקש לביטול פסק הדין כנגדו (בקשה מיום 08.11.2017). לטענתו הוא שלח בדואר רשום כתב הגנה לבית המשפט, ואכן בהתאם לתדפיס מאתר חברת דואר ישראל בע"מ, דבר הדואר התקבל בסניף היכל תל אביב ביום 16.07.2017. לטענתו של המבקש, הוא גם שלח עותק של כתב ההגנה בפקסימיליה לב"כ המשיבה.

לגופו של עניין, טען המבקש כי אכן הזמין זוג כרטיסים לרומניה, באמצעות סוכן נסיעות, ושילם לסוכן הנסיעות את מלוא הסכום שחב עבור הכרטיסים. המבקש צירף אישור של סוכן הנסיעות (תחת הכותרת "תצהיר", אולם על פי דין אין מדובר על תצהיר), על פיו אכן המבקש שילם את מלוא התמורה עבור הכרטיסים שהזמין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לעניין סיבת המחדל שבשלו לא הוגש כתב ההגנה בזמן – טוענת המשיבה, כי מחובתו של המבקש לוודא קבלת כתב ההגנה בידי מזכירות בית המשפט, ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. בכל הנוגע להמצאת עותק כתב ההגנה למשרדי ב"כ, הרי שהמשיבה מודה שאכן עותק זה התקבל, אולם משלא הוגש לתיק בית המשפט, ולאחר שעברו שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשתו – ביקשה וקיבלה את פסק הדין.

לגופה של טענת ההגנה טענה המשיבה, כי למבקש אין כל הגנה, באשר לא צורפו לבקשה מסמכים המעידים על התשלום ממערכת התשלומים של הסוכן, וכי למעשה המבקש לא מכחיש את הזמנת הכרטיסים ואת חובתו לשלם תמורתם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה – כי דין הבקשה להתקבל. בכל הנוגע לסיבת המחדל, הרי שצודקת המשיבה בכך, כי על המבקש לוודא קבלתו של כתב ההגנה בידי מזכירות בית המשפט. לא ברור, וספק אם ניתן לברר, מה הסיבה שדבר הדואר שנשלח והתקבלה בסניף, אך לא התקבל במזכירות ולא נסרק לתיק. ואולם, אין לטעון כי המבקש פעל בחוסר תום לב או מתוך זלזול בבית המשפט או בהליך השיפוטי. נדמה, כי גם אם דבק אשם במבקש שבשלו לא הומצא לתיק בית המשפט כתב ההגנה, הרי שהוא ברמה נמוכה מאוד. כמו כן, המבקש מציין כי קיבל עותק של פסק הדין ביום 02.11.2017, ובשים לב למועד הגשת הבקשה – הרי שמדובר על סד זמנים סביר ביותר.

בכל הנוגע לטענות ההגנה – הרי שבשלב זה דיי במסקנה, כי אם תוכחנה טענותיו של המבקש כי שילם את מלוא התמורה עבור הכרטיסים לסוכן הביטוח, אשר היה אמון על העברת התשלום למשיבה, יהיה בכך כדי להביא לדחיית התובענה. בשלב זה אין לבחון את יכולתו ואת אופן הוכחת הטענות על ידי המבקש. אי צירוף קבלות או רישומים של סוכן הנסיעות – אינה משנה ממסקנה זו.

משום כך, יש לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום 25.09.2017, וכך אני מורה.