תא"מ 69556-03-16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אלון ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
69556-03-16
24.2.2017
בפני הרשמת הבכירה:
נעמה פרס

- נגד -
התובעת:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים:
1. יאיר אלון
2. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין
 

 

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את עדי התובעת (מר אדי אשכנזי, נהג רכב התובעת ואביו, מר אשכנזי גבריאל) וכן את הנתבע 1, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 20.2.17, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות מקום התאונה, בתמונות הנזק לרכבים המעורבים וביתר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה בין שני הנהגים באופן שווה (50%-50%). מן הראיות והעדויות אני למדה כי נהג רכב התובעת התרשל בכך שנכנס לצומת לא פנוי, במהירות שאינה מתאימה. כידוע, זכות קדימה איננה זכות מוחלטת, וכבר נקבע, כי זכות קדימה נותנים לא לוקחים. מן הראיות ברור, כי נהג רכב התובעת יכול היה למנוע את התאונה, אם היה נוסע במהירות איטית יותר המאפשרת לו לבלום את רכבו ואם היה נותן זכות קדימה לאוטובוס הנתבעים. העובדה שרכב התובעת פגע בחלקו האחורי של אוטובוס הנתבעים, שאורכו כ- 18 מטרים, מלמדת אף היא על רשלנותו הברורה של נהג רכב התובעת. מנגד, מן הראיות עולה, כי אוטובוס הנתבעים חסם את הצומת הגדול במשך כעשרים שלושים שניות, עת החליט הנתבע 1 לעצור במרכז הצומת, משום שלטענתו, אין לו שדה ראיה לראות רכבים המגיעים מצד ימין. לא מצאתי, בנסיבות העניין, כל הצדקה עניינית לחציית הצומת בשני שלבים, הן משום ששדה הראיה של נהג האוטובוס פתוח לפחות לכדי 50-60 מטר מצד ימין (קיימת צמחיה נמוכה מאוד שאיננה מגבילה את שדה הראיה), הן משום שמהלך זה מנוגד בתכלית הניגוד לסטנדרט הזהירות הסביר הקבוע בתקנות התעבורה, ולפיו, מי שמחליט לחצות צומת, צריך לוודא, כי יוכל לעשות כן ללא הפרעה לתנועה וללא יצירת סיכון תעבורתי בלתי סביר, כפי שאירע כאן. החלטת נהג אוטובוס הנתבעים לעצור עצירה מוחלטת במרכז צומת גדול, שאיננו מרומזר, במשך כשלושים שניות, ותוך חסימה של מחצית הצומת, איננה סבירה בעיני ואין להסכין עמה.

לכן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 19,841 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 31.3.16 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרה בסך 496 ₪, ובשכר טרחת עו"ד בשיעור 17.7% מסכום הנזק, כפי שנפסק. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. נוכח התוצאה אליה הגעתי בפסק הדין, תישא התובעת בשכר העדים מטעמה, כפי שנפסק בדיון. אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

 

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ז, 24 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>