תא"מ 6945-01-16 מדינת ישראל נ' עזקי ואח'

לפני תובענה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת (מ. ר. 42-719-11) כתוצאה מתאונה עם רכב הנתבעים (מ. ר. 28-482-10) שהיה נהוג על ידי הנתבע 1, מר האיל עזקי (להלן – הנהג). בכתב התביעה נטען, כי ביום 16.02.2015 עת נסע נהג רכב התובעת בכביש החוף, הגיח לפתע רכב הנתבעים ופגע בחלק האחורי של רכב התובעים.

התביעה הוגשה כנגד הנהג וכן נגד הנתבעת 2, היא מעסיקתו של הנהג שבשירותה היה הנהג עת התרחשה התאונה. הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (להלן – מנורה), בטענה כי זו ביטחה את רכב הנתבעים במהלך האירוע, וכי עליה לכסות את הנזקים שנגרמו, אם נגרמו לרכב התובעת, ככל שתוטל האחריות על התאונה עליהם.

מנורה כפרה בחבותה, תוך הסתמכות על העובדה, כי במהלך נהיגתו של הנהג ברכב הנתבעים (שבעיקרון היה מבוטח אצל מנורה) – לא היה לנהג רישיון נהיגה בתוקף. זאת משום שהשימוש ברישיונו הוגבל על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל בו הנהג חייב. משום כך, סבורה מנורה, יש לדחות את ההודעה כלפיה.

בדיון שנערך לפני ביום 09.03.2017 נחקרו הנהגים, וכן ניתנה הוראה למנורה להגיש לתיק מסמכים מתיק ההוצאה לפועל בו הוטלה הגבלה, לשם בחינת מודעתו של הנהג להטלת ההגבלה. בהתאם – ניתן צו על ידי לשם קבלת המידע הנדרש.

משלא התקבל המידע – ביקשו התובעת והנתבעים לקבל פסק דין בתובענה. מנורה הגיבה לבקשות אלה – כי המידע טרם התקבל (הודעה מיום 30.04.2017). בהחלטתי מיום 29.05.2017 הוריתי למנורה להגיש המסמכים ברגע שיתקבלו אצלה. משלא הוגשו לתיק בית המשפט, הוריתי בהחלטתי מיום 30.06.2017 למנורה – להבהיר פשר הדבר תוך 7 ימים. הבהרה כאמור לא הוגשה, ובהחלטתי מיום 16.07.2017 קבעתי, כי ככל ולא יוגשו המסמכים תוך 10 ימים (הפגרה במניין) – יינתן פסק דין על בסיס הראיות הקיימות בתיק בית המשפט.

המסמכים לא התקבלו עד היום, ומשכך הגיע הרגע להכרעה בתובענה זו.

לעניין החבות – נהג התובעת, ניר שקד, העיד לפני כי נסע בכביש החוף במצב של עומס תנועה בשעות הבוקר המוקדמות. באחת העצירות בנסיעה – נוכח הגודש – פגע הנהג ברכבו. הנהגים יצאו מהרכבים, ונהג רכב הנתבעים התנצל בפניו. נהג הנתבעים – למעשה לא שלל את הפגיעה, אם כי ציין כי הפגיעה הייתה קלת ערך ולדעתו לא נגרם נזק. נוכח האומר – האחריות להתרחשות התאונה היא על נהג הנתבעים, באשר זה לא שמר מרחק מספק על מנת להימנע מהפגיעה בזמן נסיעה בכביש גדוש בתנועה, כאשר זו נעצרת לפרקים.

לעניין הנזק – מטעם התובעת הוגשה חוות דעת שמאי, וזו לא נסתרה. התובע נשאל – מדוע הרכב נבדק רק כחודש וחצי לאחר האירוע, וזה לא ידע להשיב על השאלה. אולם, לשאלת ב"כ מנורה האם היו נזקים ברכב לפני הפגיעה מושא התובענה, ציין כי הרכב "היה חדש וחלק" (פרוטוקול הדיון מיום 09.03.2017, עמוד 2, שורות 23-26). משכך, בהעדר כל ראיה לסתור – אני מאמצת את חוות הדעת וקובעת, כי הנזק לרכב התובעת הוא בסכום של 1,522 ₪ (בתוספת שכ"ט השמאי בסכום של 395 ₪, ובסך הכל 1,917 ₪).

לשאלת הביטוח של מנורה – טענתה של מנורה לשלילת הכיסוי הביטוחי התבססה על הטענה, כי במהלך הנהיגה ביום האירוע היה רישיונו של נהג הנתבעים מוגבל על פי צו רשם ההוצאה לפועל. מנורה צירפה לכתב ההגנה מטעמה להודעה לצד שלישי מכתב עם הכותרת "רן מידע כלכלי" מיום 09.03.2015, לפניו במועד האירוע – היה רישיון הנהיגה של נהג הנתבעים מוגבל (שמשמעותו שלנהג הנתבעים היה אסור לנהוג). כמו כן צירפה מנורה מסמך ממרכז הסליקה של חברות הביטוח בישראל – עם הערה, כי רישיונו של נהג הנתבעים "בוטל" כתוצאה מהליכים לפי חוק ההוצאה לפועל.