תא"מ 69348-09-16 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' דוברת ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש של רכב מספר רישוי 30-517-30 של התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 13.6.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 94-532-66 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי אירעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהגת רכב התובעת בעדותה, עת שרכב התובעת נסע נסיעה ישרה בנתיב הימני, רכב היסעים (מיניבוס) השתלב מימין ולפני רכב התובעת. נהגת רכב התובעת בלמה, ורכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור.

לגרסת נהגת רכב הנתבעים מנגד, בעת שרכב הנתבעים נסע בנתיב הימני, רכב התובעת שנסע בנתיב השמאלי סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ולפניו ובלם. רכב הנתבעים, בלם וסטה קלות לימין בניסיון למנוע את התאונה, אולם ללא הצלחה ופגע ברכב התובעת בפינה הימנית אחורית.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין בהתאם לסמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות, ובכלל זה את טופס ההודעה של נהגת רכב התובעת, את הנזק ברכב התובעת ואת תמונות זירת התאונה באתר "גוגל מפות". נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, ועל יסוד החומר שבפניי הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהגת רכב הנתבעים.

ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה, על פני גרסת נהגת רכב הנתבעים.

עדותה של נהגת רכב התובעת הייתה עקבית וסדורה, ואחידה לגרסה שנמסרה על ידה בטופס ההודעה (ת/1) שמועדו מיום התאונה. גרסת נהגת רכב התובעת בטופס ההודעה היא גרסה אותנטית לה יש לייחס משקל רב יותר מגרסת נהגת רכב הנתבעים הנמסרת לראשונה בכתב ההגנה, חודשים מספר לאחר התאונה.

תמיכה בהעדפת גרסת נהגת רכב התובעת יש במוקדי הנזק בכלי הרכב, המסתברים עם גרסת נהגת רכב התובעת יותר מאשר עם גרסת נהגת רכב הנתבעים. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה רכב התובעת ניזוק בחלקו האחורי ימני, כאשר כנף אחורית ימנית, מגן אחורי חיצוני, מכסה תא מטען ורצפת תא מטען ניזוקו ובתמונות הנזק ברכב התובעת נראים סימני פגיעה בפגוש האחורי מצד ימין. נהגת רכב הנתבעים העידה כי רכב הנתבעים לא ניזוק בתאונה וכי נסעה במהירות איטית לאחר עצירה לפני רמזור. אולם עוצמת הפגיעה ברכב התובעת, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, וקיומה של פגיעה ברצפת תא המטען, אינם מסתברים עם גרסה זו ומחדל הנתבעים באי הצגת תמונות רכב הנתבעים פועל נגדם. נהגת רכב הנתבעים אישרה שפגעה ברכב התובעת מאחור. לדבריה בעדותה, לפני התאונה שני כלי הרכב היו בעצירה במקביל לפני מופע רמזור אדום, התאונה ארעה מרחק קצר מהרמזור לאחר שכלי הרכב החלו בנסיעה והיא הדגימה את מנח כלי הרכב, בעת התאונה, כך שרכב התובעת בהטיה ימינה עם מרבית חלקו בנתיב הימני לפני רכב הנתבעים. אילו רכב התובעת סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בו הוסע רכב הנתבעים ונעצר בטרם השתלב כולו לפני רכב התובעת, כגרסת נהגת רכב הנתבעים בעדותה ובאופן בו הדגימה את מהלך התאונה, מהלך נסיעה זה של רכב התובעת בשים לב לגרסת נהגת רכב הנתבעים כי הסיטה את הרכב ימינה, סביר שהיה מתאפיין בפגיעה בדופן אחורי ימני של רכב התובעת או בפינה הימנית אחורית ולא בפגיעה בפגוש האחורי בצד ימין ברכב התובעת כפי שאירע – מיקום המסתבר יותר עם נסיעת רכב התובעת בנתיבו ופגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת מאחור, אגב הסטת רכב הנתבעים ימינה.