תא"מ 68556-09-16 ש. שלמה רכב בע"מ נ' גנוניאן ואח'

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 18.2.16 בכביש שמוביל ממצפה רמון לכיוון אילת.

מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה ואחריות מי מהנהגים לתאונה.  

2.על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת נסע בנתיב נסיעתו כחוק ובעיצומה של עקיפה נפגע לפתע מרכב הנתבעת 1 שביצע פניית פרסה ללא איתות וללא אזהרה.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה רכב הנתבעת 1 החל בפניה שמאלה תוך כדי הפעלת איתות ובדיקה שהכביש פנוי כדין, לפתע רכב התובעת ביצע עקיפה משמאל, עבר לנתיב הנגדי וגרם לתאונה. במהלך הפניה שמאלה עמדו רכבים בעצירה מלאה והמתינו לסיום פניית רכב הנתבעת 1.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה לשני הנהגים המעורבים אחריות לתאונה בחלקים שווים וזאת מהטעמים הבאים:

א.נהג רכב התובעת העיד כי נסע בכביש בינעירוני פתוח בו שני נתיבים, אחד לכל כיוון. במקום שדה ראיה פתוח. בשלב מסוים זיהה מכוניות לפניו שהאטו, לא היה לו ברור מדוע, ולפניו ראה שני רכבים. בשלב זה החליט לעקוף את שני הרכבים וכשיצא לעקיפה האיץ ועבר לנתיב הנגדי, לפתע רכב הנתבעת 1 ביצע פניה חדה שמאלה מבלי שהבחין ברכב זה עד לאותו שלב.

ב.נוסע שהיה עמו ברכב, מר חיים מזרחי, העיד כי נהג רכב התובעת עקף רכב אחד, חזר לנתיב נסיעתו, לפניהם היתה שיירה של שני רכבים שנסעו יחסית לאט. הדרך היתה פנויה לגמרי ואז החליט נהג רכב התובעת לעקוף את שני הרכבים שלפניו, כאשר לפניהם יצא לפתע רכב הנתבעת 1 שביקש לבצע פניית פרסה.

ג.שני העדים מטעם התובעת העידו כי לא ראו כל שילוט לכניסה לדרך או שביל צדדי. שני העדים העידו כי רכב התובעת נסע במהירות של 90-95 קמ"ש.

ד.הנתבעת 1 העידה כי נסעה עם מספר חברים, שהגיעו למתן עדות. מטרת הנסיעה היתה טיול במקום שנקרא עין גב. הנתבעת ביקשה לפנות שמאלה, הסתכלה במראה אחורה, לא ראתה כל רכב, מאחוריה היתה שיירה של רכבים כאשר החלה לפנות שמאלה. שניה לאחר מכן רכב התובעת פגע ברכבה והיא לא ראתה אותו עד לאותו שלב. הנתבעת 1 מוסיפה ומציינת שנסעה במהירות של 5-10 קמ"ש.