תא"מ 68153-12-15 נציגות הבית המשותף רח' משה סנה 41 פ"ת ואח' נ' בראל - ניהול ואחזקת בתים משותפים בע"מ ואח'

1.המבקש הוא הנתבע 2 והמשיבה היא התובעת בתיק שבכותרת.

2. המבקש הגיש ביום 1/6/16 בקשה ראשונה לתיקון כתב הגנתו. בהחלטה שניתנה עוד באותו היום נקבע כך:

"בקשה לתיקון כתב הגנה יש להגיש בצירוף טיוטת כתב ההגנה המתוקן וכן בפירוט מהם בדיוק השינויים המתבקשים ביחס לכתב ההגנה המקורי. ככל שהבקשה תתוקן בהתאם, תינתנה הנחיות להמשך".

3.ביום 13/6/16 הוגשה בקשה מתוקנת לתיקון כתב ההגנה, שאליה צורפה טיוטה של כתב הגנה מתוקן. בהמשך לכך הוגשו תגובה ותשובה.

דיון והכרעה

4.תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

5.בסוגיית תיקונם של כתבי טענות, הפסיקה נקטה גישה ליברלית בכפוף לסייגים. כך ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק ואח' (פורסם במאגרים):

"מהוראת תקנה 92 לתקסד"א, ומהפרשנות שניתנה לה בפסיקה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב. ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, קיימים חריגים. בין חריגים אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, השלב בו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת התביעה מחדש - דוגמת טענת התיישנות. כך גם לא יתיר ביהמ"ש תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה".