תא"מ 6814-02-12 עירוק נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. ענייננו בתביעה על סך 13,940 ש"ח לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מקיף בעטיה של תאונה עצמית שארעה ביום 30.7.11 ברכב התובע, רכב מסוג ניסן אלמירה מ.ר 26-345-16 שנת יצור 1996 (להלן: "הרכב").

    

2. על פי האמור בכתב התביעה, הנהג ברכב, מר עלי סאלח בדר שהינו אבי אשתו של התובע (להלן: "הנהג"), נסע בכביש כפר החורש מכיוון בריכת השחייה חרבג'י לכיוון ביתו, כאשר לפתע סטה רכב צד ג' שנסע בנתיב הנגדי אל עבר נתיב נסיעתו, ובשל כך נאלץ הנהג להסיט את רכבו ימינה, סטייה שהובילה להתנגשות במעקה שבצד הכביש.

    

3. לטענת התובע, עקב התאונה ניזוק רכבו, בהתאם לחוות דעת שמאי, בסך של 9,640 ש"ח והרכב הוכרז כאובדן כללי. לדבריו, חרף דרישותיו אל הנתבעת, סירבה הלה לפצותו, על כן עותר הוא בתביעה זו לפיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכבו וכן בגין הנזקים העקיפים כגון- טרחה, עוגמת נפש והוצאות שונות.

    

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה בו היא מכחישה את נסיבות התרחשות התאונה, את הנזק ואת הקשר הסיבתי בין האירוע המוכחש לבין הנזק הנטען. הנתבעת העלתה במסגרת כתב הגנתה שתי טענות חלופיות, האחת לפיה האירוע הנטען אינו מכוסה במסגרת פוליסת הביטוח מחמת שנמכר עובר למועד התאונה לצד שלישי ומכאן שאין כל זיקת ביטוח בין הפוליסה שנערכה עבור התובע לבין נהג הרכב והבעלים בפועל במועד התאונה. טענה שנייה, לפיה חקירת האירוע העלתה חשד ביחס לנסיבות התרחשות התאונה וזהות הנהג ברכב, לפיכך הטעיה זו פוטרת אותה ממתן כיסוי ביטוחי לרכב בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח.

    

5. התובע הגיש בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה המתייחסים לטענה הראשונה שהעלתה הנתבעת, זאת מהטעם שהללו לא פורטו במסגרת מכתב הדחייה שנשלח אליו. ואכן, ביום 3.4.13, ניתנה על ידי החלטה המורה על מחיקת הסעיפים המבוקשים הואיל, וכפי שטען התובע, הללו נטענו לראשונה במסגרת כתב ההגנה ולא בהזדמנות הראשונה קרי- במכתב הדחייה, בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.

    

   בנסיבות, לאור ההחלטה הנ"ל, טענת ההגנה שנותרה בעינה עניינה מסירת פרטים כוזבים ביחס לנסיבות התרחשות התאונה וביחס לזהות הנהג ברכב.