אלדן תחבורה בע"מ נ' בן דוד ואח'

1.לפניי תביעת כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 10.07.2015, בין כלי רכב, מ"ר 75-357-53 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 44-265-72 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי בזמן שרכב התובעת יצאה מחנייה הגיח רכב הנתבעים ופגע בחלקו האחורי הימיני של רכב התובעת. לטענת התובעת בגין התאונה נגרמו לה נזקים שהוערכו על ידי שמאי מטעמה ותוקנו, אשר התובעת נשאה בעלויות הכרוכות בכך.

מנגד, טוענים הנתבעים כי בזמן שרכב הנתבעים יצאה מחנייה בנסיעה ישרה הגיח רכב התובעת ביציאה מחניה בנסיעה לאחור והתנגש ברכב הנתבעים. לטענת הנתבעים לא נגרם לרכב הנתבעים כל נזק בגין התאונה. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק ואת שיעורו.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה, קרי בשאלת האחריות, ולעניין גרימת הנזק ושיעורו.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות אליה התייצבו עדות התובעת, מבלי שעד הנתבעים התייצב אליה. אציין כי חרף בקשה שהגישו הנתבעים לדחיית הדיון בערב יום הדיון וחרף בקשה דומה שהועלתה במעמד ישיבת ההוכחות, לא נעתרתי לבקשה, והטעמים לכך מפורטים בהחלטתי בעמוד 5 לפרוטוקול.

אם כן, הוגשו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופסי ההודעה על התאונה מטעם הצדדים (ת/1 ו-נ/1) ותמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2). כמו כן, העידו נהגת רכב התובעת ונוסעת שישבה לצדה בעת קרות התאונה.

4. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 60% ואילו אחריותה של נהגת רכב התובעת לתאונה תעמוד על שיעור של 40%, מהנימוקים המפורטים להלן:

5.1.ככלל, אני מקבל את גרסתן של עדות התובעת לפיה רכב התובעת הוסע לאחור על מנת לצאת מחניה, כאשר רכבה חנה בניצב למדרכה, וכי רכב הנתבעים הגיח ופגע בכנף הימינית האחורית ובפנס האחורי הימיני של רכב התובעת. עדותן הייתה מהימנה עליי ואני סבור כי נהגת רכב התובעת באמת ובתמים הבחינה ברכב הנתבעים כאשר החלק האחורי של רכב התובעת בלט אל תוך נתיב הנסיעה.