אשקר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן נגד הנתבע בהיעדר התייצבות. התובעת מתנגדת לביטול פסק-הדין. עיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשו על כך.

דין הבקשה להתקבל, תוך התנאת ביטולו של פסק-הדין בתשלום הוצאות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.התובעת הגישה נגד הנתבע תובענה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 6,258 ₪. בכתב-התביעה נטען כי ביום 25.12.2013 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבו של מבוטח התובעת מסוג פורד פוקוס בעל מ.ר. 8275662 (להלן רכב המבוטח) ורכב הנתבע מ.ר. 1657115 (להלן רכב הנתבע). לנתבע יוחסה אחריות להתרחשות התאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה – נזקים שבהטבתם נשאה התובעת. הנתבע נדרש לפצות את התובעת על נזקיה, בגדרה של תביעת שיבוב.

2.הנתבע התגונן מפני התביעה. דיון הוכחות נקבע ליום 18.5.2016 וכל אחד מהצדדים חוייב בזימון עדיו לדיון [ר' החלטה מיום 9.7.2015]. התובעת התייצבה לדיון יחד עם עדיה; הנתבע ובא-כוחו לא התייצבו. אשר על כן ניתן פסק-דין שקיבל את התביעה, בהיעדר התייצבות מצד הנתבע (להלן פסק-הדין).

3.כפי שצויין בפסק-הדין, הנתבע זומן לדיון ההוכחות כדין באמצעות בא-כוחו. הודאה על כך מצויה גם בגוף הבקשה שלפני [בסע' 3]. המצאת הזימון לבא-כוחו של הנתבע שקולה לזימון הנתבע עצמו; כלל הוא הוא כי "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח" [סע' 2 לחוק השליחות; ר' גם ע"א 569/80 אלסינט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 80 (1981)]. אשר על כן טענת הנתבע כי יש חובה לבטל את פסק-הדין מטעמי צדק, שכן הוא עצמו כלל לא זומן לדיון – אחת דינה להידחות.

4.כאשר מדובר בביטול פסק-דין שאינו מחויב משיקולי צדק אלא נתון לשיקול-דעת בית-המשפט יש ליתן את הדעת לסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו לגוף ההליך, לצד הטעם בעטיו הלה לא התייצב לדיון [רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (2010)].

5.את אי-התייצבות הנתבע ובא-כוחו לדיון תלה הנתבע בטענה כי מחמת טעות אנוש ובהיסח הדעת נרשם מועד הדיון ביומן בא-כוחו בתאריך 25.5.2016 ולא בתאריך שנקבע לדיון, 18.5.2016. מדובר בטענה שמשקלה מועט. ברגיל, היא כשלעצמה אינה מקימה עילה לביטול פסק-דין [רע"א 442/89 עלאלדין נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 824 (1989)]. מתיעוד שצירף הנתבע לבקשת הביטול עולה כי הוא ידע אל נכון מה תאריכו הנכון של הדיון, וזה נרשם שחור-על-גבי-לבן במסמך הראשון שהוצג, הנחזה ככזה שנושא את חתימת בא-כוחו. יש בכך כדי להחליש עוד יותר את טענת הטעות ברישום מועד הדיון. המחדל שבאי-התייצבות לדיון מונח אפוא לפתחו של הנתבע, ולא ניתן לו טעם מבורר בעל משקל סגולי גבוה.

6.יש לבחון את טענת הנתבע כי עומדת לו עילת הגנה טובה מפני התביעה. גם בעניין זה נגלו פגמים לכאוריים בטענות הנתבע. ראשית, על-פניו קיימת סתירה לכאורית בין גרסת כתב-ההגנה בכל הקשור למועד מכירת רכב הנתבע לבין גרסת הנתבע בתצהיר שניתן לתמיכתו. שנית, לבקשה דנן צירף הנתבע מסמכים שנפקד מקומם מכתב-הגנתו, אף-על-פי שחלה עליו חובה לצרפם אליו בשים לב לכך שמדובר בהליך שמתברר בסדר דין מהיר. הדברים יפים במיוחד ביחס לחשבונית שעליה ביקש הנתבע להשליך יהבו לשם ביטול פסק-הדין. לבסוף, את טענתו בדבר קיומה של עילת הגנה לכאורית תמך הנתבע בתצהיר 'בג"צי' מן הסוג שאין בו די לצרכי בקשה לביטול פסק-דין. גם אם אין בכך כדי לאיין כליל את טענת ההגנה שפורטה בכתב-ההגנה, הרי שהדברים הללו משליכים על מידת כוחה ועוצמתה.

7.האיזון בין זכות הגישה של הנתבע לערכאות לבין הקשיים שנגלו על-פני בקשתו מוליך למסקנה כי יש לבטל את פסק-הדין – אך זאת תוך התנאת הביטול בחיובו של הנתבע בתשלום הוצאות הן לתובעת והן לטובת אוצר המדינה, כמו גם בתשלום ההוצאות בפועל כתנאי לביטול פסק-הדין. אילו פעל הנתבע בשקידה ראויה היה מתייצב לדיון שנקבע ליום 18.5.2016 ואזי היה בירור ההליך מסתיים בתאריך זה, בשים לב לסוג הדיון; התנהלות הנתבע האריכה את משך הבירור שלא לצורך וגרמה לאובדן זמן שיפוטי יקר שהוקצה לשמיעת ההליך ואשר נמנע בה בעת ממתדיינים אחרים שממתינים לתורם להישמע.