תא"מ 67248-01-17 כץ ואח' נ' כהן ואח'

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד, הן משום האיחור בהגשת הבקשה והן לגופו של עניין.

המבקש ידע על קיומה של התביעה הנוספת ותוכנה כבר מחודש ספטמבר (אם לא קודם לכן) כעולה מהעתק כתב התביעה הנוספת שצירף כנספח לתצהיר עדותו הראשית. הטענה כי סבר שתביעה זו תסתיים בפשרה אינה מצדיקה הגשת בקשה זו כה סמוך למועד הקבוע להוכחות.

תיק התביעה הנוספת קבוע לחודש פברואר 2018 לקדם משפט כך שיש להניח כי עד למועד שמיעת הראיות בתיק בנוסף – כבר ינתן פסק דין בתיק זה כך שאין לעכב את ההליכים דווקא בתיק זה המצוי בהליך מתקדם ביותר ביחס לתביעה הנוספת.

לגופו של עניין, מעיון בכתבי הטענות בשני התיקים לא שוכנעתי כי קיים סיכון להכרעות סותרות בעניין מהותי הזהה בשתי התביעות.

בתביעה דנן נתבעים דמי תיווך ובתביעה הנוספת, המתנהלת בין שני צדדים אחרים, נתבעת השבה של הכספים ששולמו במסגרת התחייבות לכריתת הסכם מכר מקרקעין שלא יצאה לבסוף אל הפועל.

אין מחלוקת כי התחייבות זו לא יצאה אל הפועל לבסוף כך שאין חשש להכרעה סותרת בעניין זה.

מדובר בשתי תביעות שאינן מתנהלות על ידי אותם הצדדים והבסיס המשפטי והעובדתי בשתי התביעות שונה. כמו כן אין די באמירה כי מדובר בבסיס עובדתי דומה אלא יש להציג פלוגתא אשר הכרעה בה עלולה להביא לפסיקות סותרות.

לא מצאתי פלוגתא כאמור שעשויה לעלות בשתי התביעות ועשויה לשמש מכשול בהמשך ההליכים בתביעה הנוספת שאף אינה מתנהלת בין אותם הצדדים.

חשד לזהות או לדמיון עשוי לעלות רק בעניין שהעלה המשיב בתביעה שכנגד שהגיש כנגד המבקש בדבר הטעיה נטענת על ידו והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך ואילו בתביעה הנוספת נטען מפי בנו של המשיב כי מדובר בהטעיה על ידי המוכר ותביעה לתשלום של חלק מהכספים הנתבעים גם בתביעה שכנגד בתיק זה, כנזקים שנגרמו למשיב.

שתי התביעות אינן מתנהלות במקביל מבחינת הזמנים ולפיכך לכל היותר יכול המשיב או בנו להיתקל בטענת השתק פלוגתא בעניין ההטעיה על ידי המבקש. לא ברור כיצד פלוגתא זו שהוכרעה מעלה ומורידה דבר מה בתביעת בנו של המשיב כנגד המוכר. אך אם המשיב אינו מוטרד מכך, לא ברור מדוע יהא המבקש מוטרד מכך.

כל נזק נראה לעין לא יגרם למבקש בניהול הליך זה עד סופו למעט, כנטען על ידי ב"כ המבקש, יקבל המשיב כפל תשלום. האחד מאת המוכר והשני מאת המבקש בגין ראש הנזק של אי השבת כספים ששולמו במסגרת ההתחייבות לכריתת הסכם מכר במקרקעין.

אלא שאין מדובר בטענה הרלוונטית לסעד עיכוב הליכים המבוקש.

טענה זו יכולה לעלות במהלך ניהול ההליכים בתיק זה ולקבל מענה מתאים בפסק הדין ככל שיהא צורך ליתן מענה כאמור בדמות סיוג החיוב בגין ראש נזק זה, ככל שינתן, בכפיפות למתן פסק דין המחייב השבה בתיק הנוסף.

יוער כי ממילא אין המשיב ובנו יכולים לזכות באותו הסעד של השבת הכספים ששולמו במסגרת ההתחייבות לכריתת הסכם מכר במקרקעין ובוודאי שאין לגבות פעמיים אותו הסעד.

אם שילם המשיב את הכספים - הנזק נגרם לו ואין בנו זכאי לכספים ואם שילם בנו את הכספים לא יהא המשיב זכאי לפיצוי על נזק שלא נגרם לו.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך 1,000 ₪.