תא"מ 6713-02-16 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עירית נתניה ואח'

1.בפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבוטח על ידה מחמת נפילת עץ על הרכב.

תמצית טענות הצדדים

2.לטענת התובעת, בתאריך ה- 25/10/2015 עת נסע הרכב בנתיב נסיעתו ברח' בן צבי בנתניה, במסלול שמצפון לדרום, נפגע לפתע מעץ שקרס ארצה וגרם לו לנזק הנתבע, אשר נתמך בחוות דעת שמאי.

3.לטענת הנתבעים, בין הנתבעת 1 לבין החברה הקבלנית גינון ופיתוח בע"מ נחתם חוזה לפיו מלוא האחריות עקב עבודותיה תהיה על החברה וכי לנתבעת 1 עומדת הגנת סעיף 15 לפקודת הנזיקין. לפיכך, הגישה היא אף הודעה לצד השלישי. לגופם של דברים טוענת הנתבעת 1, כי התובעת לא צירפה תמונה של העץ נשוא כתב התביעה או ראיה לפיה רכבה נפגע בשל קריסת ענפי העץ. במועד הרלוונטי לכתב התביעה אירעה סופה מלווה ברוחות חזקות שנשבו בעיר נתניה והגיעו למהירות של 60-70 קשר. בעוצמה כה חזקה של רוח יכול להגרם נזק לעצים ואף למבנים. הואיל ומדובר בכוח עליון, עליו לנתבעת לא היתה שליטה, הרי שיש לדחות את התביעה כנגדה. עוד נטען, כי העיריה מכינה את העיר לקראת החורף ופועלת לגיזום עצים עירוניים ברחבי העיר. ביום 18/8/2015, כחודשיים לפני מועד האירוע, בוצעו גיזומי עצים בשדרות בן צבי בעיר. הנתבעת טוענת כי כל פעולותיה חסות תחת חזקת תקינות המעשה המינהלי.

דיון והכרעה

4.בפתח דיון ההוכחות ביקש ב"כ הנתבעים למחוק את הצד השלישי, וכך אכן נעשה. משכך, נותר להכריע בשאלת אחריות הנתבעת 1 לנזק שנגרם לרכב התובעת. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, מצאתי להורות על קבלת התביעה מן הטעמים שיפורטו להלן.

5.בעדותו, תיאר נהג ברכב התובעת, שהינו רכב מסוג מונית שירות, כי במועד האירוע היה יום גשום והיתה קצת רוח. כן, להערכתו, העץ שקרס על הרכב היה במצב לא כל כך טוב ונראה יבש, הגם שאין אין הוא איש מקצוע ואין הדבר בתחום מומחיותו. עד הנתבעת, שהינו סגן מנהל אגף שפ"ע לגנים ונוף בנתבעת 1, ציין כי נודע לו על מקרה הנזק רק לפי כתב התביעה. ביום המקרה היה מזג אויר נדיר של רוחות בעוצמה לא סבירה וגשם משמעותי במשך כ-20 דקות שבעקבותיו נגרמו נזקים רבים ברחבי העיר, לרבות בתחום של עצים. העצים בשדרות בן צבי מטופלים ומפוקחים, והעץ שקרס הינו עץ מסוג ספיון השעווה וידוע כבריא לחלוטין וקומפקטי בגודלו. לטענתו, הגם שאין לו תיעוד לטיפול בעץ הספציפי הזה, מבצעים הם בדיקה יסודית בחודש ספטמבר לפני החורף. בדו"ח הביקורת מציינים רק מקומות שנמצאו בעייתיים ולא את כל המקומות שנבדקו.

6.במקרה שלפנינו, אין ספק, כי לנתבעת חובת זהירות מושגית כלפי התובעת וכלפי כל עוברי האורח במקום בשל שליטתה במקרקעין שבהם אירע הנזק לרכב התובעת ואחריותה ביחס לעצים המוצבים ברחבי העיר. אף קיומה של חובת זהירות קונקרטית אינה מוטלת בספק נוכח נסיבות המקרה והיותו של הסיכון מעצים המוצבים בצדי הדרכים בבחינת סיכון בלתי סביר ובלתי רגיל ושעל הנתבעת היה לצפותו כתוצאה מהתנהגות רשלנית מצידה, לרבות מאי טיפול ותחזוק ראוי של העצים. יחד עם זאת, בחינת שאלת הפרת חובת הזהירות הקונקרטית, אשר הוכחתה בהתאם לעוולת הרשלנות מוטלת ברגיל על התובעת, מצריכה הכרעה בעניין חובת הראייה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו בהתאם להוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. בחינת נסיבות העניין מגלה, כי לתובעת לא היתה יכולת לדעת מה היו נסיבות קריסת העץ על רכבה וגרימת הנזק לו, שהרי העץ המוצב בצד הדרך נמצא בשליטה מלאה של הנתבעת ונראה כי אירוע המקרה דנן מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה, ולפיכך, על הנתבעת הראייה שלא היתה לה התרשלות שתחוב עליה. מכאן, שנטל הראייה מתהפך.

7.הנתבעת צירפה לכתב הגנתה חוות דעת של אגרונום המעיד על עוצמת הרוחות ומזג האוויר במועד האירוע בעיר נתניה. אולם, חוות דעת זאת, לא נערכה כראוי לחוות דעת מומחה, וזה אף לא זומן להעיד בחקירה נגדית אודות חוות דעתו. משכך, אין די באמירה כללית שכזו כדי לקבל את תנאי מזג האויר הנטענים לצורך הטענה כי לנתבעת לא היתה שליטה במצב דברים זה וכי יש לדחות את התביעה מטעמים של כוח עליון. גם אם ניתן היה לקבל את תנאי מזג האוויר כעובדה מוגמרת, הרי שדווקא במצב שכזה מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח כי ביצעה הכנות מתאימות לחורף, ואף לתנאי מזג אוויר קיצוניים אפשריים, ושמעבר לכך לא היה בכוחה לנקוט באמצעי זהירות סבירים בכדי למנוע את הסיכון האפשרי מנפילת עץ ברחובה של עיר או בצדי הכביש. ובכן, לשם כך צירפה הנתבעת את נספח ב' לכתב הגנתה, יומן גיזומי מנוף נתניה מרכז לשנים 2014/2015. מיומן זה עולה, כי למעט גדידי תמרים בשדרות בן צבי בימים 18/8/2015 וב- 19/8/2015 אין כל תיעוד המעיד על ביצוע גיזומי עצים אחרים בשדרה או על בדיקות שגרתיות לעצים והכנה לחורף, כפי שטען העד מטעם הנתבעת בחקירתו בבית המשפט. למעשה, למעט קטיף של תמרים מעצי התמר לא הציגה הנתבעת כל ראיה המעידה כי בדקה וטיפלה בעצים האחרים המצויים בשדרה או כי ביצעה הכנות מתאימות לחורף, בין חורף רגיל ובין הכנה למצבי קיצון אפשריים בתנאי מזג האוויר. טענתו של העד, כי כשאין צורך בטיפול בעץ אז אין איזכור לבדיקה הינה טענה תמוהה למדי, במיוחד נוכח טענתו הראשונה כי קיימת תכנית מסודרת אצל הנתבעת 1 לעבודות גיזום של עצים וטיפול בהם במהלך כל השנה ובמיוחד לקראת החורף. במצב שכזה, אם אין תיעוד אז לא ניתן להוכיח כי הדבר אכן נעשה.