שטאובר נ' יוסף ואח'

לפני תביעת שיבוב ע"ס 21,611 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע מ.ר 6203752, עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 29.6.2014 בינו לבין רכב הנתבעים מ.ר 7996163, ברחוב הראוה ברמת גן.

הליך מקביל בנדון התאונה התנהל בבית משפט השלום ברמלה (תא"מ 34610-02-15 איזוטופ בע"מ נ' שטאובר)- שם היה התובע בתיק דנן הנתבע, ובהסכמה נדחתה התביעה לפי הצעת בית המשפט. נתבקשתי להכריע בעניין, האם קביעתו של בית משפט נכבד מהווה מעשה בית דין. החלטתי היא כי התביעה בהליך המקביל נדחתה ללא קביעת ממצא פוזיטיבי וחד משמעי באשר לשאלת האחריות בתאונה, וזאת על אף שמיעת העדים.

על התובע להוכיח את תביעתו בדרך הרגילה והמקובלת, שכן בענייננו לא מתקיים מעשה בית דין ולא קם השתק פלוגתא באשר לשאלת האחריות.

טענות התובע 

כי עת נסע בנתיבו כדין, התפרץ לפניו רכב הנתבעים מחניה מימין הדרך, ופגע בו בחזית ימנית. בטופס ההודעה כותבת נהגת הרכב כי נהג הנתבעים אמר לה כי סבר שהיא עוצרת, ולכן הוא יצא מחנייתו. בעדותה מולי סיפרה שנסעה בתוך שיירה, שלפתע רכב הנתבעים התפרץ לנתיבה ופגע בה בפנס הימני.

טענות הנתבעים 

הנתבעים טענו כי במהלך השתלבות רכבם בנתיב הנסיעה לאחר שרכב התובע עצר, לפתע המשיך האחרון בנסיעה ופגע ברכב הנתבעים. הנתבע מר אמיר יוסף, מוסר בעדותו בפניי, כי עמד בחניה בצד הדרך, לפיו הייתה תנועה כבדה, לכן התחיל להזדחל לכיוון נתיב הנסיעה לאט לאט, עד שלטענתו נעצר רכב התובע במרחק של 4 מטרים מאחוריו, סבר כי נתנה לו להשתלב לכביש, ואז פתאום הרגיש במכה.

טוענים הנתבעים כי מיקום הפגיעה בכנף השמאלית מחזק את טענת הנתבעים כי רכב הנתבעים היה כבר במהלך השתלבות. ואילו הייתה טענת התובע נכונה, הפגיעה ברכב הנתבעים צריכה להיות בפנס גם כן ולא בכנף.

המחלוקת בין הצדדים היא האם רכב התובע עצר לתת זכות קדימה לנתבעים, ובעקבותיו התחיל להשתלב רכב הנתבעים, או שרכב הנתבעים השתלב לכביש בלי לשים לב לתנאי הדרך?