תא"מ 66863-09-14 שטאובר נ' יוסף ואח'

1. בפניי תביעה בעבור נזק שנגרם לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים.

2. בעניין התאונה נשוא דיון זה נערך דיון בבית משפט השלום ברמלה (תא"מ 34610-02-15 איזוטופ בע"מ נ' שטאובר) – שם היה התובע בתיק דנן הנתבע, ומבוטח הנתבעת בתיק זה היה התובע. הדיון האמור נסתיים בדחיית התביעה בהסכמת הצדדים לאור הצעת בית המשפט.

3. התובע בענייננו טוען כי הסכמת הנתבע לדחיית התביעה בתיק שהתנהל בבית משפט השלום ברמלה מהווה הודאה באחריות לתאונה, וכי מדובר במעשה בית דין. הנתבעים טוענים כי על אף שהתביעה האמורה נדחתה בהמלצת בית המשפט הרי שלא מתקיים מעשה בית דין והשתק פלוגתא מאחר ובית המשפט לא הכריע באופן פוזיטיבי באשר למחלוקת בין הצדדים ועל התובע להוכיח תביעתו בדרך המקובלת.

4. הפסיקה קבעה ארבעה תנאים שצריכים לחול על מנת שיקום השתק הפלוגתא (וראה רע"א 682/07 לב לבייב נ' שמעון גילר):

• הפלוגתא היא אכן אותה פלוגתא שנדונה בהליך המוקדם, על מרכיביה העובדתיים והמשפטיים.

• קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.

• ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה.

• ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

  (וראה ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ).

  5. במקרה שבפנינו מתקיימים רבים מן התנאים האמורים, אך עם זאת נדמה כי הצדק הוא עם הנתבעים, שכן השופט המכובד בבית משפט השלום ברמלה לא קבע ממצא פוזיטיבי וחד-משמעי באשר לשאלת האחריות בתאונה, וזאת על אף שמיעת העדויות.

  6. על התובע יהיה להוכיח תביעתו בדרך הרגילה והמקובלת, שכן בענייננו לא מתקיים מעשה בית דין ולא קם השתק פלוגתא באשר לשאלת האחריות לתאונה.