תא"מ 66609-09-16 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ח'ורי

מונחת לפני תביעה כספית ע"ס 1,206 ש"ח של חברת סלולר לתשלום יתרת מחירו של מכשיר נייד בסך של 365 ש"ח , ובגין חיובי בילינג בסך של 366 ש"ח ,יתרת סכום התביעה היא בגין הפרשים והוצאות.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן מלווה בתצהיר המנוסח וכתוב באופן קשה לקריאה.

בתצהיר נטען כי הנתבע מעולם לא חתם על הסכם ההתקשרות שבבסיס התביעה וכי החתימה המופיעה על המסמך שכותרתו "טופס ביצוע העברה" אינה חתימתו. הנתבע השיב למכתב ההתראה אך התובעת לא צירפה את מכתבו לכתב התביעה. התובעת לא הציגה את הסכם ההתקשרות ולא פירטה את מועד רכישת המכשיר. המכשיר שייך למעסיקה לשעבר של התובע חברת "אופיס דיפו" , (אשר נכנסה להליכי פירוק). עוד טען הנתבע בתצהירו כי מעולם לא היה צד להסכם עם התובעת וכי מעסיקתו לשעבר "אופיס דיפו" היא זו שרכשה את המכשיר והמכשיר "נססר" ( נמסר?) עם סיום העבודה.

ניתנה רשות להגן על פי תקנה 205 ג לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד ( 1984).

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית בו טענה כי הנתבע התקשר עם התובעת בהסכם מיום 24.11.2013 ( נספח א' לתצהיר התובעת, להלן: "נספח א'), לפיו ביצע העברה של מנוי מחברה בה עבד "א.ד החדשה בע"מ" על שמו. עקב אותה העברה הופקה חשבונית על שם הנתבע. לטענת התובעת בתצהירה, המכשיר נרכש " במסגרת מקום העבודה" כאשר החברה היא "לקוח אב" ואילו הנתבע הוא "לקוח בן".

הנתבע טען בפתח ישיבת ההוכחות כי הגיש תצהיר עדות ראשית, אך לא הייתה לו אסמכתא לעניין זה. לתובע ניתנה הזדמנות להסתמך על תצהיר ההתנגדות כתצהיר עדות ראשית מטעמו.

בדיעבד, לאחר סיום ישיבת ההוכחות, התחוור כי התצהיר נסרק לתיק ביום ההוכחות.

הנתבע יוצג על ידי אשתו עו"ד מריהאן חורי שחקרה את נציג התובעת מר שי פאר.

מר שי פאר מסר בחקירתו כי מי שרכש את המכשיר הוא "אופיס דיפו" לפי חשובנית מיום 25.4.2013 , הוא לא יודע איפה המכשיר נמצא כיום אך מבחינתו מרגע שהוא עבר בלעות הוא לא אצל התובעת. היום המנוי לא פעיל. לא בוצעו שיחות בזמן הזה . אשר לחתימה על נפסח א' טען כי המסמך נחתם מול העסק "אופיס דיפו החדשה" . לשאלה מדוע לא הזמנתם מישהו משם שיגיד שזה שלהם השיב מר שי כי " לא חשבנו שצריך, המנוי היה בבעלותו, הוא יודע שזה מכשיר מטעם העבודה, בוצעה העברת בעלות".