דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' טולמסוב ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים בין שני כלי רכב.

תאונת הדרכים ארעה ביום 05.10.2014, בין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 91-331-01 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס") לבין כלי רכב, מסוג מונית, מ"ר 89-253-25 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 היא התובעת שכנגד (להלן: "המונית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי במועד קרות התאונה הוסע האוטובוס בנסיעה ישרה בכביש שירות בסמוך לאצטדיון רמת גן וקניון איילון ברמת גן, בדרכו לתחנה הסופית שבסמוך לקניון איילון ברמת גן, כאשר לפתע הגיחה משמאלו המונית בזמן שנהגת המונית לא צייתה לתמרור שהוצב בכיוון נסיעתה ולא נתנה זכות קדימה לאוטובוס, וגרמה ברשלנותה לקרות התאונה, והסבה לאוטובוס נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעם התובעת.

מנגד, טוענות הנתבעות כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג האוטובוס, אשר הסיע את האוטובוס בחוסר זהירות ובמהירות מופרזת, לא נתן דעתו למונית ועל ידי כך פגע בה. בשל כך, טוענות הנתבעות, כי הגם שבנסיבות העניין זכות הקדימה הייתה נתונה לאוטובוס, יש לחייב את נהג האוטובוס באחריות או ברשלנות תורמת בשיעור משמעותי. יתירה מזאת, טוענות הנתבעות לניתוק קשר סיבתי בין הנזק לתאונה מאחר שהאוטובוס נבדק לראשונה ביום 05.02.2017, קרי כשנתיים וחצי לאחר מועד התאונה. כמו כן, טוענות הנתבעות כי לא עלה בידי התובעת להוכיח נזקיה בהיעדר אסמכתא לתיקון בפועל.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת 2 תביעה שכנגד נגד התובעת בגין הנזקים שאירעו למונית בתאונה.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד חוזרת התובעת על טענותיה בכתב התביעה ומכחישה את הנזק הנטען שנגרם למונית בעקבות התאונה ואת היקפו.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין האחריות לקרות התאונה והן לעניין הנזקים הנטענים שנגרמו לצדדים והיקפם.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו טופסי ההודעה על התאונה (ת/1 ו-נ/1), תמונות מזירת התאונה שצולמה מיד לאחר התאונה ותמונת נזק לכלי הרכב (ת/2), תמונות הנזק למונית (נ/2), וחוות דעת שמאי רכב מטעם התובעת (במ/1).

כמו כן, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.