איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בן גיגי ואח'

לפני עתירה של המבקשים להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום באשקלון, משום שבית משפט זה נעדר סמכות שיפוט מקומית לדון בתובענה. לטענת המבקשים, כל הזיקות לאירוע הנטען בכתב התביעה הן לעיר אשקלון, וכאשר מענם של שני המבקשים (הנתבעים) גם כן באשקלון.

המשיבים הגיבו לבקשה בטענה, כי למבקשת 2, דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, יש סניפים בכל הארץ, לרבות בתחנה המרכזית בתל אביב יפו, ומשכך ניתן להגיש תובענה בכל בית משפט שבסמכות שיפוטו המקומי מצוי סניף שלה. משום כך, סבורים המשיבים – בית משפט זה הוא בעל סמכות שיפוט מקומית.

לאחר שעניינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה. המשיבים מסתמכים על פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת ג'בארין נ' הקרן הקיימת לישראל (ע"א 231/69 ג׳בארין נ' קרן קימת לישראל כג(2) 145 (1969)), שם קבע בית המשפט העליון כי מקום בו מוכח שיש לנתבע מספר סניפים, ניתן להגיש את התובענה כנגדו לכל בית משפט שבתחום שיפוטו אחד הסניפים (כאחת החלופות של סמכות מקומית). אלא שאין זה המקרה שבפנינו. המבקשים צירפו תדפיס של רשם החברות ממנו עולה כי משרדה הרשום של המבקשת 2 הוא באשקלון, ולא צורפה כל אסמכתא לכך שלמבקשת 2 יש סניף בתל אביב יפו או בכל מקום אחר בתחום שיפוטו של בית משפט השלום בתל אביב יפו. הרי לא כל תאגיד שבשמו כלולה המילה "דן" הוא בהכרח "יושב" בתחנה המרכזית בתל אביב יפו.

זאת ועוד, האירוע הנטען התרחש בתחנת הרכבת באשקלון, כתובתם של המבקשים – כאמור – היא באשקלון, וכך גם מענו של המשיב 2. עולה אפוא, כי כל העדים והצדדים המעורבים – באשקלון. משום כך, אין כל חלופה מהחלופות המקימות סמכות מקומית המתקיימת במקרה זה והמקנה לבית משפט השלום בתל אביב יפו סמכות שיפוט מקומית בתובענה.

נוכח האמור – אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום במחוז דרום. המזכירות תעביר את התיק לעיונה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום, כבוד השופטת אבירה אשקלוני לשם קביעת בית המשפט והמותב שידונו בתובענה.

המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסכום של 750 ₪ שישולמו בלי קשר לתוצאות המשפט תוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: