אופרייט ליס בע"מ נ' פורת ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 03.05.2016, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 82-904-34 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 31-879-15 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ונטען כי היה מבוטח בביטוח אחריות לנזקי צד ג' אצל הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.ביום 19.04.2017 על יסוד בקשת התובעת התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקה מהטעם שנודע לתובעת כי הנתבע 1 נעדר כיסוי ביטוחי.

3.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות מטעם התובעת, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

5.עוד בפתח ישיבת ההוכחות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן:

בראש ובראשונה ביחס לטענה שהעלה ב"כ הנתבע בקשר לאי התייצבותו של המצהיר מטעם התובעת, מנהל מחלקת תביעות אצל התובעת, שבגין כך יש לדחות את התביעה, אומר כי איני מקבל טענה זו של ב"כ הנתבע. התצהיר שצורף לכתב התביעה נועד לענות לדרישת התקנות על מנת לתמוך בטענות המועלות בכתב התביעה. ברור הוא כי העד הרלוונטי ביותר מטעם התובעת, היא נהגת הפרטית, ולא מנהל מחלקת התביעות אצל התובעת או מנכ"ל התובעת, אלא עם מדובר בסוגיה של התנהלות או מדיניות התובעת, כגון שיהוי בזימון שמאי לבדיקת רכב שניזוק.