תא"מ 64513-09-14 נ' נ' נ'

הבקשה:

1.ענייננו בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להיכנס למקרקעין חקלאיים שבעמק נטופה, הרשומים כחלקה: 37, בגוש: 19373.

טענות המבקש:

2.המבקש טען, כי מדובר בקרקע חקלאית אותה שכר מבעליה יוסף תאופיק עאסלה, כמנהגו מזה כ-15 שנים, לעונת החקלאות 2015-2014 (והמסתיימת בחודש מאי 2015), ושילם בעדה דמי שכירות, כמוסכם.

בשל מחלתו הקשה של יוסף, שבין לבין הלך לעולמו, הסכם השכירות נערך באמצעות בנו ראיק, בתאריך 25/05/2014 (עותק ההסכם צורף לבקשה).

3.בתום חודש אוגוסט 2014, ולאחר שהמבקש רכש את החומרים הדרושים והתכונן לעבד את האדמה, הגיעו לאוזניו שמועות, כי המשיב שכר אותם מקרקעין מאת יוסף. מתברר, כי המשיב שכר את המקרקעין מיוסף בסוף חודש יוני 2014, ובמעשה תחבולה תוך ניצול מצבו החולני של יוסף, הציג עצמו כמי שפועל מטעם המבקש.

4.משהדברים נודעו למבקש ולמשפחתו של יוסף, נשלח ב-04/08/2014, בשם יוסף, באמצעות בא-כוח המבקש, מכתב התראה למשיב, בו הועמד על הטעות שנעשתה ע"י יוסף, ועל כי האדמה כבר הושכרה קודם לכן למבקש ודמי השכירות כבר שולמו במלואם, וכן הודע למשיב שיוסף מבקש לבטל הסכם השכירות איתו, ומזמין אותו לקבל את כספו חזרה.

5.המשיב לא שעה לפניה הנ"ל, וגם לא לפניות טלפוניות של בני משפחת יוסף, והמשיך בשלו.

טענות המשיב:

6.בתגובתו טען המשיב, כי המבקש השתהה זמן רב בהגשת בקשתו, בהינתן, כי המשיב שכר את האדמה עוד בחודש יוני 2014, הוא כבר מצוי בשלב מתקדם של עיבוד האדמה, ועונת הקציר קרבה (האדמה נטועה חיטה).

7.המבקש עתר בתביעתו העיקרית למתן פסק-דין המצהיר על בטלות ההסכם בין המשיב לבעלים של המקרקעין, ללא שהבעלים צורף כצד להליך. משכך, ממילא המבקש אינו זכאי לסעד המבוקש, לא בהליך העיקרי ולא לסעד הזמני.