תא"מ 64298-01-14 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בן סימון אלפסי

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 17.3.13 בעת נסיעת אוטובוס בנתיב הימני, נפתחה לפתע דלת רכב הנתבע ופגעה בצדו הימני של האוטובוס, תוך שנגרמים הנזקים המפורטים בדו"ח התאונה ובחוו"ד השמאי.

במסגרת כתב ההגנה, לא הכחישה הנתבעת את האירוע התאונתי, אך טענה כי בעלה אשר נהג ברכב באותו מועד, פגע פגיעה קלה בכיסוי פנס האיתות בלבד, וכי לא נגרם כל נזק נוסף לאוטובוס.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן.

הצדדים לא היו חלוקים באשר לעצם התרחשות התאונה, או לאחריות נהג רכב הנתבעת ביחס אליה.

המחלוקת היחידה בין הצדדים התייחסה להיקף הנזק שנגרם באותו אירוע. בעניין זה, לאחר ששמעתי את עדותם של נהג רכב התובעת ונהג רכב הנתבעת, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת.

גרסתה של התובעת נתמכה בדו"ח התאונה של נהג רכב התובעת, חוות דעת שמאי ותמונות.

אני ערה לעובדה כי חוות הדעת נערכה רק ביום 18.4.13. עם זאת, על אף שמדובר בחוו"ד שנערכה כחודש ימים לאחר אירוע התאונה, הרי שצילום התמונות תואם במידה רבה את האמור בכתב התביעה, לרבות העובדה כי ניתן לצפות בבירור בשפשוף שקיים מעל אותו פנס אשר אין מחלוקת בין הצדדים כי נפגע עקב פתיחת הדלת.

עיון בחוות הדעת מלמד כי הנזק יוחס לצורך בעבודת צביעה ופחחות בהיקפים לא גבוהים התואמים לכאורה את תמונות הנזק.

בנוסף, איני יכולה להתעלם מן העובדה כי מעבר לחוות הדעת ומועד הבדיקה, קיים גם דו"ח התאונה של הנהג, אשר גם העיד בפני כי מילא דו"ח זה בסמוך למועד התאונה.