תא"מ 63828-03-15

1.לפניי בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד 1984. החלטה זו ניתנת על ידי ע"פ סמכות מואצלת בהתאם להוראות סעיף 53 לחוק האמור.

המבקשת- הנתבעת, עתרה להעברת תובענה כספית שעניינה הוא נזק לרכב עקב מעורבות בתאונת דרכים, מבית המשפט השלום באשדוד לבית משפט השלום באילת, שם לטענתה, מקום מגוריה ומקום עסקה.

המשיבה- התובעת, בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה הייתה בעליה של מכונית מסוג סיטרואין טענה בתביעתה כי הנתבעת- המבקשת גרמה לנזקיה בשל רשלנות בנהיגתה.

2. בבקשתה טענה המבקשת, כי בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 התביעה הייתה צריכה להידון באילת מאחר שמקום מגוריה ומקום עסקה הינם בעיר אילת.

כן טענה המבקשת-הנתבעת, כי התאונה ארעה באילת וכי על בית המשפט להתחשב ב"מירב הזיקות" ולא רק במאזן הנוחות של המשיבה – התובעת.

בנוסף, טוענת המבקשת כי לאור מצבה הכלכלי הגרוע ומאחר שהינה אם חד הורית, התדיינות בעיר אשדוד תגרום לה להוצאות כספיות גבוהות וכי מאחר שהמשיבה – התובעת הינה חברת השכרת רכב ותיקה, יש לה בין היתר, סניף גם בעיר אילת.

3. המשיבה - התובעת, התנגדה להעברה המבוקשת תוך הסתמכות על הכלל הבסיסי כי לבתי המשפט השונים במחוז דרום סמכות מקומית מקבילה ומשכך שמורה לה הזכות לבחירת מקום להגשת תביעתה והפנתה לפסיקת בתי המשפט בנוגע לזות הבחירה של תובע להגיש תביעתו בכל אחד מבתי המשפט במחוז ע"פ החלופות המוזכרות בסעיף 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ; בנוסף טענה המשיבה כי עדיה מתגוררים בעיר ראשון לציון, והבאתם תגרום לטרחה רבה והוצאות.

המבקשת פרטה בהשלמה לבקשתה (ע"פ הנחיתי) כי שני עדיה שאת פרטיהם ציינה מתגוררים בעיר אילת ואילו למשיבה עדה אחת מן העיר ראשון לציון.

4. מבלי להתעלם מזכותה הדיונית הבסיסית של התובעת, לבחור באיזה מבתי המשפט במחוז להגיש תביעתה (ראו למשל ע"א 1284-01-11 סאלם סוכנות ב.מ.וו בע"מ נ' פארס מיום 12/1/11), במאזן השקולים, שוכנעתי כי בנסיבות העניין, לאחר בחינת עמדות הצדדים, שיש להיעתר לבקשה ולהורות על העברת התובענה לבית משפט השלום באילת.

אדגיש כי אלמלא המרחק הגאוגרפי של בימ"ש אילת משאר בתי המשפט במחוז, היה מקום ליתן עדיפות לכלל הבסיסי המעניק לתובע את זכות הבחירה לאיזה מבין בתי המשפט במחוז שלו נתונה הסמכות המקומית תוגש התובענה. אולם, בשים לב למרחק הפיזי של בית המשפט באילת משאר בתי המשפט במחוז, הרי שלאור מירב זיקות התובענה המפורטות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי – התשמ"ד-1984, כטענת המבקשת, הנני סבורה כי על אף היתרון הנתון לתובע בבחירת מקום ההתדיינות (ראה למשל בש"א 5566/13 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' עזבון המנוח תראבין והיב ז"ל מיום 29/9/13,) שיש מקום לכך שהתובענה תידון בבית המשפט באילת; התאונה התרחשה באילת, מקום מגורי העדים מטעם המבקשת הינם באילת, ואף לתובעת סניף בעיר אילת.

על כן, הנני מורה על העברת התובענה מבית משפט השלום באשדוד לבית משפט השלום באילת.

המזכירות תסב ההליך בהתאם, תודיע לצדדים, למותב הרלוונטי בבימ"ש אשדוד ולסגנית הנשיאה של בימ"ש אילת לענין המותב שבפניו תידון התובענה.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ה, 10 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.