תא"מ 63637-02-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' לביא ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.11.2014 בשד' משה דיין בחולון. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 14,356 ₪. הנתבע הגיש תביעה משלו נגד התובעת, בהליך אחר בבית משפט השלום בתל-אביב.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי רכב הנתבעים נסע על שד' משה דיין, ורכב התובעת הגיע משמאלו, בצומת מרומזר, שהרמזורים בו לא פעלו. אין חולק כי רכב הנתבעים היה על הנתיב הימני משני נתיבים, וכי רכב התובעת חצה לפחות 3 נתיבים (שנים מהם מהכיוון הנגדי) עד שהגיע לנקודת המפגש. אין חולק כי זכות הקדימה היתה לרכב הנתבעים. אין גם חולק, כי עם המפגש, היטה הנתבע 1 את רכבו ימינה, כך ששני כלי הרכב עצרו בפועל בהמשך כיוון נסיעת רכב התובעת, ולא על שד' משה דיין.

4.נהגת התובעת טוענת, כי היה יום גשום, כי עצרה לפני הכניסה לצומת ווידאה כי הדרך פנויה, כי עצרה שוב, או האטה עד כמעט עצירה, לאחר שהשלימה את חציית החלק הראשון של הצומת (של התנועה הבאה משמאלה), ולפני כניסה לחלק השני של הצומת (של התנועה הבאה מימינה), וכי משלא הבחינה ברכב מתקרב, המשיכה בדרכה, וכמעט השלימה את חציית הצומת. היא לא ידעה להסביר כיצד זה לא הבחינה כלל ברכב הנתבעים.

5.הנתבע 1 טוען, כי היה יום בהיר, כי האט לקראת הצומת, וכי לא הבחין ברכב התובעת אלא כשזה עמד כמעט מולו, בנתיבו, ועל כן לא הצליח למנוע את הפגיעה.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, וראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, אני מעדיף את גרסת נהגת התובעת על פני גרסת נהג הנתבע 1, זאת הן על בסיס התרשמות מאופן מתן עדותה, אשר היה מהוסס פחות, והן על יסוד תמיהות מסוימות שעלו מעדותו, למשל טענתו כי הבחין בכך שהרמזור אינו פועל רק כשהיה במרחק כמה עשרות מטרים ממנו, או טענתו כי נסע במהירות נמוכה, שאינה מתיישבת עם תנאי הדרך בהינתן גרסתו לראות טובה, ובהינתן תוצאת התאונה, שהביאה לפניה שלו ימינה בזווית ישרה, ולאבדן מוחלט של רכבו.

7.מנגד, הקושי העיקרי בעדות נהגת התובעת לא היה כזה של מהימנות, אלא של סבירות נהיגה, כפי שיובהר מייד.

8.אכן, אין מדובר בהכרעה מובהקת, שכן גם גרסת הנתבע 1 אינה מופרכת, כלל, אולם בהינתן נטלי הראיה במשפט האזרחי – די בכך שגרסתה משכנעת יותר, ולו במעט.

9.לפיכך, כממצא עובדתי, אני קובע שמזג האוויר היה גשום, וכי הנתבע 1 נהג במהירות שאינה הולמת את תנאי הכביש, בהינתן הרמזור המקולקל ומזג האוויר הגשום.