תא"מ 63388-03-16 אבוטבול נ' אבוחצירא ואח'

לפניי בקשה (חוזרת/נוספת) מטעם התובע להורות לנתבעים להעביר לידיו מסמכים שונים.

לאחר שעניינתי בבקשה, בתגובת הנתבעים ובתשובת התובע, אני מחליט כך:

מוטב היה לשני הצדדים להסדיר עניינים טכניים פתירים בהחלט אלו ישירות בינם לבין עצמם, ולא ראוי היה לטעמי להטריח את ביהמ"ש בדברים. עם זאת, מאחר שהנתבעים, למרות כל ההזדמנויות שהיו להם בתיק ולמרות לשון תקסד"א שמחייבת אותם בצירוף מסמכים רלוונטיים כבר לכתב ההגנה (ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר עם הוראות מיוחדות בעניין), לא צירפו, לא מלכתחילה וגם לא עד היום, את כל המסמכים שבידיהם, מובנת התעקשותו של התובע לקבלת המסמכים.

אני מורה לנתבעים להגיש לתובע עם עותק לתיק, עד יום 30.7.16 כל המסמכים החסרים עדיין הבאים:

1. עותק מפוליסת הביטוח הרלוונטית המלאה שהוציאה הנתבעת 2 (כולל תנאים כלליים, רשימת הפוליסה וכל מסמך/תוספות/נספח אחרים). לא די לנתבעים להפנות את התובע לאתר אינטרנט להורדת המסמך הנטען בעצמו. הדבר לא מעוגן בדין ואינו ראוי נוכח פניותיו החוזרות המוצדקות של התובע. משעה שהנתבעים עצמם הזכירו בכתב ההגנה את הפוליסה כמסמך רלוונטי ברשימת גילוי המסמכים, הם אינם יכולים לטעון שהיא אינה נחוצה ואינה רלוונטית.

2. גיליון התמונות הנזכר בסוף דו"ח החקירה שהוגש היום (באיחור) לתיק.

   לא מצאתי להורות לנתבעים להגיש תצהיר אימות של הנתבע 1 דווקא. די בנסיבות בתצהיר אימות של הנתבעת 2, כאשר הנתבע 1 יחויב בהמשך להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים, ובמידה שהנתבעים יבחרו שלא להעידו מטעמם, יוכל התובע לבקש לזמנו כעד מטעמו שלו. עוד יצוין, כי דומה שהמידע המפורט יחסית שנמסר בדו"ח החוקר (שיוזכר שביהמ"ש "גילה" על אודותיו לתובע) נותן לכאורה יותר מאשר תצהיר אימות סטנדרטי.

   בטרם אורה על הגשת תצהירי עדות ראשית (תחילה ע"י התובע ואח"כ ע"י הנתבעים) אתן לשני הצדדים הזדמנות להודיע עד יום 30.7.16 האם הם פועלים לצילום מסמכי תיק המשטרה, תיק כיבוי האש ואולי גם מבררים פרטי הליך קשור נוסף לגבי נזקי רכב נוסף שמעורב באירוע (כך עולה לכאורה מדו"ח החקירה). ככל שנחוץ לצדדים צו שיפוטי רלוונטי, יואילו להגיש בקשה מתאימה ולצרף אליו נוסח של צו מתאים ומפורט.