ש. שלמה רכב בע"מ נ' אבו סויס ואח'

רקע עובדתי ודיוני

1. לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 6,976 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב מסוג יונדאי אקסנט נושא מספר רישוי 12-532-74, בעטיה של תאונת דרכים מיום 21.9.11 (להלן, בהתאמה: "התאונה"; "רכב התובעת"). התאונה אירעה בשעות הבוקר, סמוך לצומת להבים, והיו מעורבים בה חמישה רכבים, ביניהם רכב התובעת ורכב הנתבע 1. על פי הנטען בכתב התביעה ובטופס ההודעה מטעם נהג רכב התובעת, מר דודו שטרית, בזמן נסיעה בשיירת רכבים, בשעות הבוקר, במצב של עומס תנועה, רכב הנתבע 1 מסוג מזדה 3, מספר רישוי 68-791-51, פגע ברכב סיטרואן מספר רישוי 61-391-66 והדף אותו אל רכב סקודה מספר רישוי 62-903-55. כתוצאה מפגיעה זו, נהדף רכב הסקודה אל עבר רכב התובעת, פגע בו מאחור והדף אותו אל רכב מסוג שברולט קרוז. נהג רכב התובעת הוסיף וטען בטופס ההודעה מטעמו, כי לרכב השברולט קרוז, הרכב הראשון בשיירת הרכבים, לא נגרם כל נזק. לכן, כך הטענה, נהג רכב השברולט קרוז עזב את מקום התאונה, מבלי להחליף עמו פרטים כלשהם.

2. התובעת היא חברה העוסקת במתן שירותי ליסינג תפעולי בענף הרכבים, ובמועדים הרלבנטיים לתביעה הייתה הבעלים הרשום של רכב התובעת. הנתבע 1 הוא מי שנהג ברכב מסוג מזדה 3, נושא מספר רישוי 68-791-51, במועד התאונה (להלן, בהתאמה: "הנתבע 1"; "רכב הנתבע 1"). הנתבעת 2, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, הינה מבטחת רכב הנתבע 1 (להלן: "הכשרה").

3. אין חולק, כי הכשרה שילמה לתובעת, לפני הגשת כתב התביעה, סכום של 5,808 ₪, בגין הנזק הישיר למוקד האחורי ברכב התובעת (סך של 5,281 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי אהרון כהן מיום 7.11.11, אשר ערך בדיקה ושמאות לרכב התובעת ביום 2.10.11) ובגין החזר שכר טרחת שמאי (סך של 517 ₪). במכתב דחייה חלקי מטעם הכשרה, מיום 21.3.12, סירבה הכשרה לשלם לתובעת בגין הנזק למוקד הקדמי ברכב התובעת, נוכח היעדר ראיות להדיפת רכב התובעת אל עבר הרכב שלפניו. באורח מתחייב, הכשרה לא שילמה לתובעת עבור ירידת ערך בשיעור 5% בגין המוקד הקדמי ברכב, כפי שנקבע בחוות דעתו של שמאי התובעת, מר אהרון כהן. בנוסף, הכשרה לא אישרה תשלום עבור ירידת ערך, בגין המוקד האחורי ברכב התובעת, בשל חפיפה לנזק קודם.

4. בדיון מיום 20.10.14 הודיע ב"כ הנתבעים, כי אין מחלוקת בשאלת האחריות. הנתבע 1, מצדו, הצהיר לפרוטוקול, כי הוא האחראי לגרם התאונה (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 20.10.14, שורות 7-11). לאור אלה, ניתן לקבוע כי טענות התובעת בדבר אופן התרחשות התאונה, לא נסתרו, אף שהוכחשו, תחילה, בכתב ההגנה מטעם הנתבעים. הצהרתו של הנתבע 1 בדיון מיום 20.10.14 לפיה, האחריות לתאונה עליו – לא משאירה ספקות בדבר טענות התובעת לאופי התרחשות התאונה, לרבות לעניין גרימת הנזק למוקד הקדמי ברכבהּ. הנתבע 1, הוא הנהג, לא נשאל כל שאלה בעניין הנזק הקדמי ברכב התובעת. לקיחת אחריות בלתי מסויגת לגרם התאונה, מצד הנתבע 1, בצירוף ההודעה המפורטת מטעמו של נהג רכב התובעת, אשר תוכנה לא נסתר, מובילים למסקנה הברורה, כי יש לקבל את תרחיש התאונה הנטען על ידי התובעת, ולפיו רכבהּ נפגע בתאונה הן במוקד הרכב האחורי הן במוקד הרכב הקדמי.

5. בשני הדיונים שהתקיימו בתיק זה, מיקדו באי כוח הצדדים את טענותיהם בשאלת הנזק לרכב התובעת ושיעורו. כאן המקום לציין, כי לאחר הדיון מיום 20.10.14, הגישה התובעת, ברשות, מסמכים משלימים, ובהם, בין היתר, עבר תאונתי של הרכב (על פיו היה רכב התובעת מעורב בתאונה קודמת ביום 2.5.11 ונגרם לרכב נזק לאורך הצד השמאלי, בסכום של 1,287.75 ₪), חוות דעת שמאית בגין התאונה שעבר הרכב ביום 2.5.11, שנערכה על ידי השמאי אהרון כהן, מי שערך את חוות הדעת בגין התאונה מיום 21.9.11, הוראת תשלום מרוכזת של התובעת וכן עמוד רלבנטי של חוזה השכרת רכב התובעת על ידי לקוחהּ של התובעת (משרד הביטחון), על פיו פטור הלקוח מתשלום השתתפות עצמית בגין פגיעות ברכב התובעת. עוד יצוין, כי לאחר הדיון מיום 13.10.15, אפשרתי לבאי כוח הצדדים להגיש פסיקה רלבנטית לאישוש טענותיהם בשאלת גובה הנזק.

    

   הפלוגתאות בין הצדדים

6. מקריאת כתבי הטענות, ולאחר לימוד טענותיהם ההדדיות של הצדדים, עלו הפלוגתאות הבאות:

   (א) האם קמה לתובעת זכות תביעה, נוכח היות הרכב משועבד למדינת ישראל (משרד הביטחון)?

   (ב) האם שוכרת הרכב (מדינת ישראל –משרד הביטחון) שילמה השתתפות עצמית לתובעת?

   (ג) האם הכשרה יכולה להעלות טענות הנוגעות לאי הוכחת הנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת (סכום של 2,608 ₪)?