א' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת להתיר הגשת תצהיר חוק מטעמה ודו"ח חקירה בתם פרשת התביעה.

בחנתי את הבקשה ואת התגובה. כמו כן, בהתאם להחלטתי מיום 19.05.2016 עיינתי בדו"ח החקירה שהוגש ללשכתי במעטפה סגורה. על יסוד כל אלה ראיתי לקבל את הבקשה, אבהיר;

הליך משפטי אזרחי, ככלל, מתנהל ב"קלפים פתוחים". כך ביתר בתיק זה, המתנהל בסדר דין מהיר עליו חלה תקנה 214 ח (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 המחייבת את בעלי הדין בגילוי מלא של מסמכיהם, במצורף לכתבי הטענות.

עם זאת, בהלכה המנחה של בית המשפט בעניין סוויסה, נקבע כי ניתן לסטות מכלל זה ובסמכותו של בית המשפט לאפשר לצדדים לדחות מועד גילוי או עיון במסמכים, מקום בו דחיית הגילוי והעיון במסמכים תסייע לחקר האמת, וכך נקבע:

"(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף – כמו בתביעות אחרות – שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";

(ב)רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;

(ג)בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;

(ד)במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;

(רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, פסקה 15).

יישום השיקולים שהותוו בעניין הלכת סוויסה והפסיקה לאחריה מחייב להיעתר לבקשה.

התביעה בתיק זה עניינה חיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח בגין רכב מבוטח שנטען כי נגנב. הנתבעת כופרת בחבותה, ובין היתר טוענת כי התובע הפר במזיד הפר בכוונה להונות ובמזיד את סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. במקרה דנן לאחר שעניינתי בדוח החוקר אשר הומצא לעיוני בלבד, עולה בבירור שאלת מהימנות התובע. בנסיבות אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בנוגע לדו"ח החקירה או למי מהצדדים, חשיפת דו"ח החקירה בשלב המקדמי טרם שמיעת פרשת התביעה, עלולה לפגוע בחקר האמת.