תא"מ 62602-03-14 אליהו חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.תביעת שיבוב ותביעה שכנגד. התובעת, חברת ביטוח, טוענת כי פיצתה את המבוטח שלה בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים וכי על מבטחת הנהג הפוגע, הנתבעת, לפצותה.

2.הנתבעת טוענת כי פיצתה את המבוטח שלה והיא מבקשת לדחות את התביעה נגדה ולחייב את הנתבעת שכנגד ואת הנהג עצמו בסכום התביעה.

3.אם תתקבל תביעת התובעת במלואה תשלם לה הנתבעת 12,129 ₪.

4.אם תתקבל תביעת התובעת שכנגד במלואה תשלם לה הנתבעת שכנגד 4,630 ₪.

5.לפי גירסת הנהג של התובעת, מר סבג, הוא עובד של חברת תנובה ויצא ממתחם העבודה שלו. ביציאתו מהמתחם פנה ימינה. מהירות נסיעתו היתה 5-10 קמ"ש. כ-10 מ' לאחר הפניה ימינה קרתה התאונה. לדבריו, כשיצא ימינה, ראה את נהגת הנתבע עומדת בצד שמאל שלו, בניצב אליו, כשהיא יוצאת ממתחם חניה נוסף, בין בטונדות. הוא הבין כי היא מעניקה לו זכות קדימה והוא לקח אותה. לפתע, בלי להסתכל לכיוונו, יצאה נהגת הנתבעת ממקום החניה בצידו השני של הכביש, חצתה את הנתיב המפריד בין מכוניותיהם ופגעה ברכבו.

6.לדברי מר סבג הפגיעה ברכבו היתה בכנף השמאלית. הפגיעה ברכבה היתה פגיעה של שפשוף שנוצרה היות והיא החליקה שמאלה כשהוא בלם מיד אחרי הפגיעה.

7.לשאלת ב"כ הנתבעת מדוע לא ציין בהודעתו לחברת הביטוח שקודם לתאונה עמדה נהגת הנתבעת בעצירה מוחלטת, ענה כי לא שאלו אותו את השאלה הזו.

8.לתמיכה בעדותו העידו נהג משאית ועוזרו שנסעו במשאית שיצאה אחריו מאותו מתחם חניה של תנובה.

9.נהג המשאית, מר שאולוב, העיד כי רכב הנתבעת עמד בצד שמאל ו"פתאום אני לא יודע למה היא החליטה לנסוע והיא יצאה". לדבריו מהירות נסיעתו של מר סבג היתה 30-40 קמ"ש.

10.מר דלל, עוזרו של מר שאולוב, העיד כי הרכב של הנתבעת עמד. "לא יודע מאיזה סיבה היא נתנה גז ונכנסה בו". לדבריו מהירות נסיעתו של מר סבג היתה 5-10 קמ"ש.

11.נהגת הנתבעת העידה כי עצרה עצירה מוחלטת לפני שפנתה שמאלה, כשהיא נותנת זכות קדימה לנוסעים משני הכיוונים. רק כאשר ראתה שאין רכב מצד ימין, התחילה את הפניה. לקראת השלמת הפניה הגיע רכבו של מר סבג ופגע ברכבה. היא העידה כי נהגה במהירות של 20-25 קמ"ש.

12.נהג התובעת הציג תמונות שצולמו במצלמתו מיד לאחר התאונה. בתמונות נראה רכב התובעת כשקדמתו פונה אל עבר צידה של מכונית הנתבעת. לדברי נהג התובעת שוטר אמר לנהגת הנתבעת להזיז את הרכב והיא הזיזה אותו. לדבריה לא הזיזה את הרכב כלל עד שבא בעלה. מר שאולוב לא זכר אם נהגת הנתבעת הזיזה את האוטו לאחר התאונה. גם מר דלל העיד כי נהגת הנתבעת הזיזה את רכבה לאחר התאונה.

13.דיון והכרעה:

מבחינת חוקי התנועה אין ספק כי לנהג התובעת היתה זכות קדימה. נהגת הנתבעת יצאה מחצר חניה לדרך מעין ראשית, דו סטרית, המובילה אל מחוץ למתחם כולו.

תקנה 64(ב) לתקנות התעבורה קובעת :

"נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

................

(2)יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.