תא"מ 62585-03-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ארז

1.לפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת 1-חברת ביטוח יחד עם מבוטחה וזאת בגין תאונת דרכים מיום 21.10.11 שהתרחשה בין רכב מבוטחה לרכב בו נהג הנתבע. הנזקים שנתבעו הם כדלקמן:

נזק לרכב המבוטח לפי חוות דעת שמאי ושכ"ט שמאי נכון למועד הגשת התביעה- 3,029 ₪.

השתתפות עצמית- 1,651 ₪.

כינון- 61 ₪. .

פגיעה בהנחת היעדר תביעות- 5,000 ₪.

סה"כ נזקי התובעים: 10,737 ₪.

2.התובעים הסתמכו על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (ת"ק 39817-01-11) במסגרתו נקבעה רשלנות תורמת של הנתבע בשיעור של 25% לתאונה ותבעו 25% מסכום זה.

3.הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובעים מנועים מלהגיש את התביעה לאחר שכבר ניתן פסק הדין בביה"מ לתביעות קטנות. בדיון שהתקיים בפני טען הנתבע כי פנה לביה"מ קמא בבקשה להבהרות פסק דינו ואולם ביה"מ קמא קבע כי אין מקום להבהרות(יצויין כי בפרוטוקול הדיון נרשמה המילה "העברה" במקום "הבהרה",ואני מורה על תיקון הפרוטוקול בהתאם).

דיון

4. פסק הדין שניתן בתביעה שהתנהלה בביה"מ לתביעות קטנות הינו פסק דין חלוט, המהווה השתק פלוגתא ,'כפי שנקבע בע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות:

"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה".

לאור האמור הכרעת ביה"מ לתביעות קטנות לעניין חלוקת האחריות לתאונה מהווה השתק פלוגתא גם בהליך שבפני.