תא"מ 62377-12-14 דקל נ' חן עוז נכסים ויזמות בע"מ

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להורות על עיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד ולחילופי חילופין להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה.

עובדות והליכים רלוונטיים

• ביום 29/12/14 הגיש התובע כתב תביעה כספית-חוזית ע"ס 52,272 ש"ח כנגד הנתבעת, בסדר דין מהיר. בתביעה עותר התובע להשבת שכ"ט מהנתבעת (בשיעור 2% ממחיר הנכס הרלוונטי בצירוף מע"מ אשר שולמו לב"כ, עו"ד יצחק פרידמן) במסגרת סעד השבת כספים בגין ביטול הסכם מכר דירה שבו התקשרו הצדדים, הסכם שבוטל.

   

• ביום 28/4/15 הגישה הנתבעת את הבקשה שבנדון שאינה נתמכת בתצהיר הואיל, וכנטען בה, הבקשה נסמכת על טענות משפטיות ועל כתבי בי דין המצויים בפני בית המשפט. לבקשה צורף העתק מכתב תביעה שלטענת הנתבעת מהווה הליך משפטי מקביל בעל תשתית עובדתית ומשפטית זהה, המתברר בימים אלו בבית משפט השלום בתל אביב בפני כבוד השופט עודד מאור במסגרת ת.א. (שלום תל אביב) 12808-06-12 (להלן – "ההליך המקביל"). בבקשה נטען בתמצית כך:

  • שני ההליכים (ההליך שבנדון וההליך המקביל) כוללים בסיס עובדתית ומשפטי זהה, ואף הצדדים (התובע והנתבעת) הינם הצדדים בהליך המקביל.

  • התובע כמס והסתיר מבית המשפט את עובדת קיומו של ההליך מקביל, היות ש"שכח" להכליל בו חלק מהסעד וכעת מנסה לתבוע את החלק הנשכח באמצעות הגשת הליך חדש בניגוד לדין וללא הצדקה.

  • הגשת תביעה זו נעשתה בניגוד לדין ובניגוד לכלל מיצוי העילה המחייב להכליל את מלוא הסעדים הרלוונטיים בכתב התביעה, ולחילופין מבלי שניתן היתר לפיצול סעדים. ולכן, אין כל הצדקה לנהלה בד בבד לבירורו של הליך המקביל ודינה להידחות על הסף.

  • שנתיים ולאחר שהוגשה התביעה בהליך המקביל, החליט התובע לתבוע מהנתבעת סעד כספי נוסף בגין ביטול הסכם המכר, והוא השבת שכר טרחת עורך הדין ששילם לבא כוחה. במקום לעתור לתיקון התביעה בהליך המקביל שעוסקת בפרשת ביטול הסכם המכר והסעדים הנתבעים מכוחו, התובע בחר דרך דיונית אסורה על פי הדין, והיא הגשת תביעה בגין סעד כספי זה בניגוד לכללים הקבועים בתקנות 44 ו-45 לתקסד"א, שעניינם בכללי מיצוי העילה ופיצול סעדים.