תא"מ 61528-12-14 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' לוי ואח'

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 22/04/12 בשכונת פלורנטין בתל אביב.

על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת נסע ישר כדין, הבחין במשאית הנתבעים, עצר עצירה מלאה ונפגע מהמשאית תוך כדי ניסיון המעבר שלה.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע 1 נטען כי רכב התובעת עמד בשולי הדרך וחסם את נתיב הנסיעה וכי הנתבע 1 נאלץ לעצור את נסיעתו ולבקש ממנה לפנות את הדרך. נהגת התובעת החלה לתמרן ופגעה במשאית כשהייתה בעצירה מוחלטת.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 טענה הנתבעת כי אינה נושאת באחריות לתאונה משום שהיא בעלת הרכב.

בדיון שהתקיים בפני העידו נהגת רכב התובעת והנתבע 1. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק וההודעה לתובעת.

המדובר בתאונה שאירעה ברחוב צר בשכונת פלורנטין בתל אביב עת רכב התובעת עצר על מנת לאפשר למשאית הנתבעים לעבור.

נהגת התובעת העידה כי התכוונה לפנות שמאלה וראתה שמגיעה מולה משאית וכי הם לא יוכלו לעבור יחד ולכן עצרה את רכבה, הרימה את בלם היד וחיכתה שהמשאית תעבור. בשלב מסוים המשאית פגעה במראה שלה והמשיכה לנסוע תוך פגיעה לאורך צדו הימני של רכבה. עוד טענה נהגת התובעת כי המשאית לא עצרה והיא הלכה לקבל את הפרטים מנהג המשאית במקום שבו הוריד סחורה.

הנתבע העיד כי רכב התובעת עצר על מנת לאפשר לו לעבור וכשהגיע למצב שבו החלון של המשאית מול חלון רכב התובעת, צפר לנהגת התובעת משום שלא יכול היה לעבור והיא שוחחה בטלפון עם החלונות סגורים ולא התייחסה אליו. לטענתו, ניסה לתמרן או להתקדם והרגיש נגיעה במראה שלו וירד מהמשאית על מנת לכוון אותה וראה שהיא תולשת את הפגוש ברכבה תוך כדי שהיא נוסעת קדימה.

לאחר ששמעתי את העדויות, סבורני כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן: