תא"מ 61492-07-14 דלוקס - מרכז לרכב בע"מ נ' סנדלר ואח'

לפני בקשה לתיקון כתב הגנה.

התביעה עניינה יתרת חוב בגין שירותי מוסך אשר נתנו על ידי התובעת לנתבעים או מי מהם.

לשיטת התובעת, הנתבעים או מי מהם אף קיבלו שיפוי בגין אירוע התאונה מחב' הביטוח , וזאת בהתאם לדו"ח השמאי, אך נמנעו מהעברת הכספים לידי התובעת.

במסגרת כתב ההגנה המקורי טענו הנתבעים 1-2, כי הנתבע 2 הוא אשר נהג ברכב בעת התאונה. הרכב הגיע לחצרי התובעת בהיות בית העסק מוסך הסדר של חב' הביטוח.

על אף שסוכן הביטוח אמור היה להעביר את הכספים ישירות לידי התובעת, הם הועברו לידי הנתבע 3, אשר מחמת עיקול, לא יכול היה להעבירם לידי התובעת. לשיטת הנתבעים 1-2, בכתב ההגנה המקורי, היריבות בהליך דנא הינה בין התובעת לבין חב' הביטוח.

בהמשך להגשת כתב ההגנה המקורי ועל בסיסו, עתרה התובעת למתן פסק דין כנגד הנתבעים 1-2.

לאחר הגשת בקשה זו, הוגשה בקשת הנתבעים לתיקון כתב ההגנה, שם נטען כי הבקשה מוגשת בשל הרצון כי השאלת האמתיות השנויות במחלוקת, יונחו בפני בית המשפט, וכן כי מקום בו הסיוע בהגשת כתב ההגנה ניתן לנתבעים 1-2 על ידי מתמחה, הוא לא כלל הפניית שימת הלב לסוגיות מהותיות.

בכתב ההגנה המתוקן הועלו על ידי הנתבעים 1-2, לראשונה, טענות בדבר סיכום בין התובעת לבין הנתבעים 1-2, כי התובעת כי תפנה לחב' הביטוח לצורך קבלת הכספים במישירין, ולצורך כך אף נחתם טופס המחאת זכויות.

עוד נטען כי הבעלות ברכב, על אף הרישום, הינה של הנתבע 3, וכי הרישום במשרד הרישוי על שם הנתבע 1 הינו דקלרטיבי בלבד.

נוכח האמור לעיל, נטען על ידי הנתבעים 1-2, כי לא קיימת יריבות בינם לבין התובעת.