בן דוד נ' הווטה

1.תביעה כספית, שטרית, על סך 2,450 ₪, שראשיתה הגשת שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ביום 13.7.15, על ידי התובע.

לטענת התובע, ביום 31.5.13 חתמו הצדדים על חוזה שכירות לתקופה שמיום 2.6.13 ועד ליום 2.6.14 והנתבעת מסרה לו 12 שיקים מראש. בתום תקופת השכירות מומשה תקופת האופציה והשכירות הוארכה לשנה נוספת, מיום 2.6.14 ועד ליום 2.6.15. גם בגין תקופת השכירות השנייה ניתנו לו 12 שיקים על סך 2,450 ₪ כל אחד, שמועד פרעונם הינו ל- 10 לכל חודש.

2.לאחר ששיק שמועד פירעונו 10.3.15 הופקד ולא כובד בשל חשבון מוגבל, הודיע התובע על כך לנתבעת והוסכם כי הנתבעת תשלם במזומן וכנגד כל תשלום יושב אליו השיק המתאים.

כך היה בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2015, בהם שילמה הנתבעת במזומן וכנגד השיב לה התובע את השיק.

שיק חודש יוני 2015 שהינו עבור תשלום חודש מאי, לא כובד אף הוא וכאשר פנה התובע לנתבעת לשם קבלת תשלום במזומן עבורו, לא זכה למענה ולפיכך הגיש את השיק ללשכת ההוצאה לפועל.

עוד מציין התובע כי בכל התהליך הייתה מעורבת בתה של הנתבעת והשיקים נמסרו לו על ידי הבת ואף מולאו על ידה וכי הנתבעת לא שילמה עבור חוב לחברת הגז, סך של 228 ₪ וכן חוב לוועד הבית בסך 240 ₪.

3.ביום 25.5.16 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר וטענה כי שכרה מהתובע את הדירה, החל מחודש יוני 2013. לטענתה, בגין דמי שכירות חודש יוני 2015 שילמה במזומן ועבור יתרת חודשי השכירות מסרה 11 שיקים, אשר הוחלפו במזומן, אולם השיקים נותרו בידי התובע והוא ניסה לפדות אותם ולא קרע אותם.

הנתבעת מציינת בתצהירה כי היא עולה חדשה מאתיופיה ואינה מבינה היטב את השפה העברית ולכן רומתה וכן מציינת גם כי לא קיבלה חשבונית או קבלה.

4.ביום 13.9.14 התקיים דיון בהתנגדות לביצוע השטר בסיומו ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

ביום 19.12.16 התקיימה ישיבה מקדמית וביום 27.2.17 התקיים דיון הוכחות.

בדיונים שהתקיימו בפניי, שבו הצדדים וחזרו על טענותיהם.