תא"מ 61289-09-14 הראל חב' לביטוח בע''מ נ' לוי ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 6,876 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים נטענת שאירעה ביום 07.05.2014, בין כלי רכב, מ"ר 30-196-79 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 73-311-52 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג האוטובוס, כאשר בעת שרכב התובעת נסע על הנתיב הימיני לקראת הפנייה ימינה בצומת הגיח האוטובוס מהנתיב השמאלי נדחף לנתיב נסיעתו ופגע בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובעת.

מנגד, מכחישים הנתבעים את עצם התאונה בטענה שהאוטובוס כלל לא היה מעורב בתאונה הנטענת.

למעשה, המחלוקת היא לעניין עצם קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.לאחר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהותירה בי רושם של מהימנות על פני גרסתו של נהג האוטובוס שהותיר בי רושם של חוסר מהימנות.