תא"מ 61156-02-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות שכן אני מעדיף את עדות הנתבעת 1 לקרות התאונה על פני עדותה של נהגת התובעת. להבדיל מעדות הנתבעת 2, עדות נהגת התובעת לסוגיית סטיית הרכבים, הייתה מן הספק בלבד, היא אינה יכולה להעיד מי מהרכבים סטה אל עבר השני ואף אינה זוכרת באם הגיעה בנסיעה רציפה או עמדה ברמזור אדום קודם לכן (דבר המלמד בין היתר על חוסר ערנותה בפועל). הספק בעניין זה משתרע לכל אורך העדות ומסתיים עם מסקנתה שלה כי אינה יכולה לקבוע מי משתי הנהגות אחראי לתאונה [ עמ' 3 שורה 6 לפר' הדיון]. לא ניתן בעניין זה לקבל טענה הגורסת כי חוסר המידע בנושא הסטייה קשור במיקום מושבה קדימה של נהגת התובעת ובמנח הרכבים לפני התאונה שכן אין הכרח להימצא קדימה בכדי להימנע טוטאלית מראייה ממשית אודות סטיית רכב מאחור, שכן לנהגת התובעת עמדה האפשרות להבחין בסטייה כבר מהרגע הראשון אליה בעת שהרגישה את התחככות הרכבים מאחור ( דבר התואם את סמני השפשוף מאחור ברכבה) ואף בשלב המכה להבחין בכך באמצעות המראה השמאלית. העובדה שלמרות הכול אין היא יכולה להצביע על שרכב הנתבעות סטה לעברה מדברת בעד עצמה ומחזקת את עדות הנתבעת 2 אשר הייתה ברורה והחלטית בעניין זה. למסקנת הסטייה של רכב התובעת ניתן להגיע גם מעיון בנזקי הרכבים. תחילתם של הנזקים ברכב התובעת הינה בשפשוף מתמשך החל מכנף האחורית- שמאלית והמשכם בדלת האחורית עד לכדי מכת מעיכה ברורה בדלת זו המלווה בסמני השפשוף. הנתבעת 2 תיארה כי ראתה את רכב התובעות סוטה לעברה ואז מבצע סטייה חדה אל עבר רכבה. עדות זו מקובלת עליי והיא תואמת את תצורת הנזקים ברכב התובעת וגם את הנזקים ברכב הנתבעות אשר נפגע באזור פינת הפגוש הקדמי ובהמשך ישיר גם בדופן- ימין קדמית של הטמבון, דבר המלמד על סטיית רכב התובעת בפתאומיות שמאלה לעברו תוך כדי יצירת שני מוקדי נזקים בפגוש- בדופן ומקדימה תוך הותרת שפשופים מתמשכים בכיוון אחד קדימה, דבר שאינו יכול להתיישב עם פגיעה של רכב הנתבעות הבא מאחור קדימה שאז נתיב השפשוף סביר כי היה פונה לאחור. בהתאם, אילו רכב הנתבעות היה סוטה אל עבר רכב התובעת ופוגע בו, הסבירות שהיינו צפויים לגלות נזקים גם בפגוש הקדמי מצד ימין ולא רק בדופן ימין של הפגוש, הינה נמוכה מהסבירות ההפוכה ועל כן באחת מחזקת היא את גרסת הנתבעת 2 לתאונה.

אין צו להוצאות למעט שכר התייצבות הנתבעת 2 כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: