תא"מ 61041-02-15 קשר רנט א קאר בע"מ נ' חאלד ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעים לביטול פסק דין שניתן בתיק זה ביום 18.6.15 בהיעדר הגנה.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 26/2/15 הוגשה תביעת שיבוב מטעם התובעת על סך 64,175 ₪ שבה נטען כי ביום 22/5/14 אירעה תאונה בה רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור וגרם לו לנזקים, וכתוצאה מהפגיעה נהדף רכב התובעת לעברו של רכב נוסף.

ביום 18/6/15 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים.

ביום 6/9/15 הוגשה בקשה לביטול פסק דין מטעם הנתבעים (להלן: "הבקשה"), המלווה באסמכתאות ובתצהיר רק מטעם נתבע 1, שבו טוען כי אכן קיבל את התביעה אך סבר שמדובר במסמכים שקשורים לתיק מקביל (אחר) מספר 44413-10-14 בגין אותה התאונה, ועל כן, לא הבין כי מדובר בתביעה חדשה. נטען בבקשה כי הנתבעים לא הגישו כתב הגנה בשל טעות בתום לב ולא מתוך זלזול בהליכי בית המשפט. עוד נטען בבקשה, כי להגנת הנתבעים יש סיכויים גבוהים להתקבל, שכן אין להם קשר לתאונה הנטענת והם אינם אחראים להתרחשותה, בעוד שהתובעת כלל לא צרפה מסמכים מהותיים כמו טופס הודעה או חשבונית נזק. בתיק המקביל הגיעו הצדדים לפשרה שבה שולם ע"י אחר פיצוי בגין נזקם העצמי של הנתבעים זה בגין אותה תאונה.

ביום 6/10/15 הוגשה תגובה לבקשה מטעם התובעת, שאינה מלווה בתצהיר או באסמכתאות, שבה טוענת התובעת כי הנתבעים לא מכחישים כי כתב התביעה הומצא להם כדין, ומשלא נפל פגם בהמצאה והנתבעים ידעו על קיומה של התביעה, הרי אין מקום לביטול פסה"ד משיקולי צדק. עוד נטען, כי הנתבע 1 סבר שמדובר בטעות, ברם, על מקבל המסמכים היה להבחין כי מדובר בתיק שונה, ולכן אין לנתבע להלין אלא על עצמו שפעל באופן רשלני. נטען כי הטעם לאי הגשת כתב הגנה נעוץ בחוסר אחריות, זלזול ורשלנות של הנתבעים אל מול ההליך המשפטי. בנוסף, מבוקש לחייב את הנתבעים בהוצאות.

ביום 9/10/15 הוגשה תשובה מטעם הנתבעים, שאינה מלווה בתצהיר עקב טענה כי התשובה מבוססת על טענות משפטיות והחומר המצוי בתיק, שבה נטען כי התובעת בתגובתה מתעלמת מסיכויי הגנת הנתבעים שכפי שפירטו בבקשתם ובאסמכתאות אותם צרפו לבקשה, שדי בהם אף להביא לדחיית התביעה על הסף. עוד נטען, לכתב התביעה לא צורפה כל אסמכתא שקושרת את רכב התובעת לתאונה.

התיק המקביל הינו תא"מ 44413-10-14 בבית משפט השלום בנצרת. מדובר בתביעה כספית ע"ס 12,067 ₪ שהוגשה ביום 27.10.14 ע"י אבו דבאי מראם (בעלת הרכב הנתבע בתביעה שלפניי) נגד חב' אלדן (בעלת ומשכירת רכב מס' 3775152) ואח' ושבה נטען כי ביום 22/5/14 ארעה תאונה שבה רכב התובעת (נתבעים בתביעה זו) נפגע מאחור ע"י רכב אלדן (הנתבעים שם). התיק נסגר בפס"ד פשרה מיום 26.2.15 שלפיו פוצתה התובעת שם ע"י אלדן.

דיון והכרעה

משנתבקשו והוגשו תגובת התובעת ותשובת הנתבעים, משהצדדים לא ביקשו לקיים דיון פרונטלי בבקשה, ומשהתמונה הכוללת עמדה לנגד עיני בית המשפט, אין צורך בדין פרונטלי ולפיכך ההכרעה בבקשה תיעשה עפ"י הכתובים.

לאחר עין במסמכים ובטענות הצדדים, אני קובע כי דין הבקשה להתקבל: הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה מטעם שיקולי בית משפט, בכפוף לתשלום הוצאות שייפסקו.

המועד שבו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין

מבדיקה יזומה שערכתי בתיק בית המשפט עולה, כי ביום מתן פסק הדין הורתי למזכירות בית המשפט לשלוח את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה לנתבעים בדואר רשום. מזכירות בית המשפט שלחה את פסה"ד ביום 12/7/15, אך דבר הדואר נמסר בחזרה לשולח, משמע לא נמסר בפועל לנתבעים. יש לשים לב שפגרות בית המשפט האחרונות (קיץ וסוכות) אינן באות במניין החוקי הרגיל של ימי הגשת הבקשה. מבקשת הנתבעים עולה כי פסק הדין הגיע לידם, אך הנתבעים לא פרטו באיזה תאריך או דרך הגיע פסק הדין לידם. קיימת אפוא אי הבהירות לגבי השאלה האם הנתבעים הגישו את בקשת הביטול במועד החוקי (תוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד), אך, בנסיבות ומאחר שהתובעת כלל אינה מעלה טענה כי הבקשה לא הוגשה במועד, ניתן להניח (לטובת הנתבעים) כי הבקשה אכן הוגשה במועד, ומכל מקום לא ראוי בנסיבות אלה שאתעכב על כך עוד.

ביטול מחובת הצדק

במקרה שלפניי, אין כל ספק כי לנתבעים בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. הנתבעים מודים שקיבלו את כתב התביעה. אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נחתם על ידי נתבע 1 בעצמו. לאור זאת, מצאתי כי לא נפל פגם בהליך מתן פסק הדין על ידי בית המשפט. ולפיכך, אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.