תא"מ 60683-07-13 אלקיים נ' דיזנהאוז- יוניתורס נהריה (1982) בע"מ

עסקינן בתביעה כספית על סך של 11,000 ₪ בגין חוב עבור שירותי ניקיון שסופקו לנתבעת על ידי עובדי התובעת.

לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבעת שירותי ניקיון עבור משרדיה של האחרונה בנהריה ובכרמיאל, ובגין שירותים אלו שילמה הנתבעת מדי חודש סך של 2,200 ₪ כולל מע"מ.

אלא שהנתבעת סירבה לשלם לתובעת עבור השירותים שסופקו לה בחודשים יוני-אוקטובר 2009 בתואנה כי התובעת נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לה (לנתבעת) עקב מעשי גניבה שבוצעו במשרד הנתבעת בסניף נהריה בידי אחת העובדות של התובעת.

הנתבעת בתורה אינה מתכחשת למתן שירותי ניקיון בחודשים הנ"ל, וגם בחודשים שלפני ואחרי כן, אך טוענת שסוכם מפורשות עם התובעת כי לא ישולם לה שכר בגין חודשים אלה כפיצוי בעבור הנזקים שנגרמו לה עקב מספר גניבות שבוצעו בידי אחת מעובדות הניקיון של התובעת.

לגרסת הנתבעת, בהתאם לסיכום זה התובעת לא דרשה תשלום ולא הוציאה חשבוניות לאותם חודשים, והנתבעת לא שילמה בעדם. ברם, מחודש נובמבר ואילך התובעת חזרה להנפיק חשבוניות מס כדין בגין שירותי הניקיון שסיפקה, והנתבעת דאגה לתשלום מלא בעבורם.

הנתבעת הוסיפה, כי עקב מעשי הגניבה נגרם לה נזק גדול המוערך בסך של 100,000 ₪, ועל אף שקבלה תגמולי ביטוח מהחברה שמבטחת אותה, היא נותרה עם נזק משמעותי בשל ההשתתפות העצמית בסכום של 15,000 דולר ובשל הוצאותיה לחוקר פרטי אשר הביא לגילוי מעשי הגניבה. ומכאן, שהתמורה בגין שירותי הניקיון שסופקו במהלך החודשים הנ"ל, כיסו אך חלק מנזקיה.

במענה לטענות אלו טענה התובעת, כי לא הוציאה חשבוניות בגין החודשים הנ"ל בהתאם לדרישתו של מנהל הנתבעת אשר הנחה אותה שלא לעשות כן.

בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובעת ומנהל הנתבעת, מר ניר שילה, וכל אחד מהם חזר בעדותו על עיקרי הדברים שבכתבי הטענות, כמפורט לעיל.

אפתח בכך ששמה הנכון של הנתבעת הוא כמפורט בכותרת פסק הדין, ולא כפי שצוין בכתב התביעה.