תא"מ 60450-02-15 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.07.2014, בין כלי רכב, מ"ר 40-639-65 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 16-808-72 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

נהג רכב התובעת הודה במהלך חקירתו הנגדית כי כאשר הוא הבחין ברכב הנתבעת האחרון כבר היה במלואו באמצע הנתיב שלו, קרי הנתיב השמאלי (עמ' 1, שורות 23-22 לפרוטוקול). יש לציין כי בהמשך מעיד נהג רכב התובעת כי רכב הנתבעת היה בחציו על נתיב הנסיעה של רכב התובעת (עמ' 1,שורות 24-23 לפרוטוקול).

בין כך ובין כך, הרי שהיה על נהג רכב התובעת לעצור את רכבו למראה רכב הנתבעת החוסם את המשך נסיעתו, עוד טרם הגעתו לרכב הנתבעת, שכן אי עצירת הרכב הייתה בהכרח מובילה להתנגשות עם רכב הנתבעת, כפי שהתרחשה בפועל.

גם מוקדי הנזק ברכבי הצדדים – ברכב התובעת בפינה ימינית קדמית וברכב הנתבעת בפינה השמאלית האחורית – מצביעים על כך שנהג רכב התובעת לא שמר מרחק מרכב הנתבעת אשר כבר הובחן על ידו כמי שמבקש לסטות שמאלה.