משרד הפנים/נציבות כבאות והצלה נ' אבי שושן-החוויה יבוא ושווק בע"מ

לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך בפתח תקווה:

1.לטענת הנתבעת, מענה הרשום הוא בראש העין, זהו גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות- מסירת האוהל וגם המקום בו נמסר האוהל בפועל, ולפיכך הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המוסמך שבפתח תקווה.

2.בתגובתה טוענת התובעת, כי חמש מקומות השיפוט המנויים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן- "התקנות"), הינם אלטרנטיביים ובידה הזכות לבחור אחת מתוך החלופות המוצעות בסעיף.

במקרה דנן, אחת החלופות לקניית סמכות מקומית היא "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". התובעת ביקשה לרכוש אוהל שניתן להשתמש בכל מקום בשטח. מקום מושבה של רשות הכבאות מחוז חוף בחיפה ועל כן אין חולק כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו בתחום השיפוט של מחוז חיפה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, ויובהר:

א.מקום עסקה של הנתבעת, מקום יצירת ההתחייבות ומקום מסירת האוהל – כולם בראש העין. התובעת לא הכחישה זאת.

המחלוקת היחידה עולה מפירוש התובעת את סעיף קטן (3) לפיו המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא המקום בו התכוונה לעשות שימוש באוהל.

ב.לא ניתן לקבל את הטענה לפיה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט השלום שבחיפה אך בשל העובדה שהנתבעת ביקשה להשתמש האוהל בכל מקום בשטח . קבלת הטענה עשויה להביא למצב בו התובענה תוגש בכל אזור נתון בארץ ו/או מחוץ לארץ (ככל שהתובעת תבקש לעשות שימוש באוהל מחוץ לגבולות המדינה) ובית המשפט באזור בו תעשה התובעת שימוש בפועל באותו אוהל, יקנה את הסמכות לדון בתובענה לי מיטב רצונה (וראה לעניין זה הזמנת רכש שצורפה כנספחים א'-ד' לתובענה מהם עולה כי המזמין היא רשות הכבאים הארצית שבראשון לציון אליה גם הופנו החשבונות לחיוב, ואילו מחוז חוף מוגדר כ"קניין" בלבד ).

משכך הם פני הדברים, כאמור, הנני מקבלת את הבקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך שבאזור מרכז, ומורה על העברת התיק לכבוד נשיא בית המשפט השלום במחוז מרכז על מנת שינתב הדיון בתובענה למותב שידון בה.

כן הנני מורה על חיובה של התובעת בהוצאות בקשה זו בסך של 750 ₪ אשר ישולמו לנתבעת בתוך 30 יום מהיום, ללא כל קשר לתוצאות ההליך הסופי.