תא"מ 6012-07-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ממן ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 8.7.15 ע"ס 6,750 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 3.1.15. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 28.3.17 נערכה בפניי ישיבת הוכחות, שבה נשמעו ראיות הצדדים (ביום 16.6.16 נערך דיון שבו לא נשמעו ראיות). בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב, וכל הצדדים אכן הגישו סיכומיהם.

פס"ד זה ינוסח בתמציתיות, הן במצוות תקסד"א לגבי נוסח פס"ד בסדר דין מהיר והן משמדובר במחלוקת פשוטה בין שני שחקנים חוזרים (התובעת והנתבעת 2), שגם כך גזלה זמן שיפוטי יקר רב מהנחוץ.

יצוין כי הנתבעות כפרו בכתב הגנתן גם באחריותן לקרות התאונה, אך בהמשך ובמסגרת ישיבת ההוכחות הודו בפה מלא (כמי שראוי היה שיעשו מלכתחילה בנסיבות) באחריותה של נהגת רכב הנתבעות בקרות התאונה.

נותרה אפוא מחלוקת אחת ויחידה, במישור הנזק: האם נגרם לרכב התובעת הנזק המפורט בכתב התביעה וחוות דעת השמאי שצורפה אליו, או שמא, כגרסת הנתבעות, לא נגרם כל נזק בתאונה לרכב הנתבעות, למרות שאין חולק בדבר התנגשות רכב הנתבעות ברכב התובעת מאחור, התנגשות שגם תועדה בזמן אמת בסרטו שהוצג בדיון.

וקיימת גם מחלוקת משנה, הנוגעת להודאת התובעת (גם היא מאוחרת ורק בישיבת ההוכחות), לפיה הנזק לדלת ימין של רכב התובעת אינו רלוונטי לתאונה.

הכרעה

דין התביעה להתקבל, חלקית.

שוכנעתי כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הנזק למוקד האחורי בלבד של רכבה, ולא זכאית לחלק ממוקד הנזק לדופן ימין בנסיבות.