תא"מ 60031-12-14

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.עפ"י גרסת התובעים, התובעת מס' 2 הינה בעלת רכב מ.ר 53-847-56 (להלן: "רכב התובעת") וביום 8.10.2014 נפגע רכב התובעת כתוצאה מהתנגשות עם רכב אחר (להלן: "רכב הנתבעים") נהוג בידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"). הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") אשר נכח בעת התרחשות התאונה הנ"ל, הבטיח לתובעים כי יתקן את הרכב על חשבונו, ולפיכך ביום 23.1.2014 לקח הנתבע את רכב התובעת לתיקון על חשבונו ותוך כדי נהיגה ברכב התובעת הוא התנגש ברכב צד ג' . עפ"י הנטען הודה הנתבע הן בעל פה והן בכתב באחריותו לתאונה השנייה (נספח ב' לתצהיר התובע). עפ"י חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים הוכרז הרכב אובדן גמור. ערך הרכב בניכוי שווי שרידיו הועמד עפ"י המומחה ע"ס 6,920 ₪. התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בערך הרכב ע"ס 8,120 ₪; פיצוי בגין השבתת הרכב סך 5,000 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש ע"ס 5,000 ₪. התובעים העמידו את התביעה ע"ס 18,120 ₪.

3.הנתבעים כפרו בנטען בכתב התביעה. עפ"י האמור בתצהירי עדות ראשית מטעמם, טענו הנתבעים כי תוך כדי נהיגת רכבה פגעה הנתבעת ברכב התובעת וכי הנתבע הבטיח לתקן את הרכב על חשבונו והוא נהג בו כדי להביאו למוסך. עפ"י הנטען שאל הנתבע את התובע אם הרכב מבוטח בביטוח מקיף ותשובת התובע היתה בחיוב. לאחר תיקון הרכב ותשלום סך 300 ₪ בגין תיקון הנזקים שנגרמו בעטיה של התאונה הראשונה, אירעה תאונה שמקורה במערכת הבלמים של הרכב ולא בנהיגת הנתבע . כך או כך, משהצהיר התובע בפני הנתבע כי הרכב מבוטח בביטוח מקיף לא קמה עילת תביעה לתובעים.

4.קראתי את טענות הצדדים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסך 7,000 ₪. לסכום הנ"ל יתווסף הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪ (כולל מע"מ). הסכומים ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, , ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.