תא"מ 59179-11-15 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ע. מאיר יזמות בבניה בע"מ

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 28.6.16.

המבקשת, בבקשה שהגישה ביום 23.4.17, טוענת כי פסק הדין לא הומצא לה וכי נודע לה אודותיו בעקבות עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה. לעצם הדיון טוענת המבקשת כי לא הומצאה לה הזמנה, וכי מבדיקה עולה שאישור ההזמנה מלמד כי נשלחה לכתובת שגויה.

המשיבה טענה כי אין מחלוקת שכתב התביעה הומצא למבקשת, שהגישה כתב הגנה לתיק, וכי היה על המבקשת לעקוב אחר החלטות ומועדים בתיק. המשיבה מתייחסת בתגובתה גם לשאלת המצאה פסק הדין למבקשת וטוענת כי סיכויי ההגנה של המבקשת נמוכים.

המבקשת לא השיבה לתגובה, אלא רק ביקשה להתייחס אל הבקשה לביטול פסק הדין גם כאל בקשה להארכת המועד להגשתה.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ההזמנה לדיון לתאריך 28.6.16 נשלחה לרחוב החרושת 25, רעננה, היא הכתובת אותה מציינת המבקשת בבקשתה ככתובתה הנכונה. עם זאת, על גבי אישור המסירה מצוין גם מספר תא דואר, ולא ניתן לשלול את האפשרות כי נעשה נסיון לבצע את ההמצאה לתא הדואר (המצוי בכפר שמריהו, כעולה מתצהיר המבקשת) דווקא ברעננה.

אין די באמור כדי לבסס ביטול פסק הדין מחובת הצדק, אולם ספק זה – יחד עם נימוקי ההגנה המצויים בכתב ההגנה – כל אלה מצדיקים את ביטולו של פסק הדין.

יוזכר כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

באשר למועד בו הוגשה הבקשה – המשיבה מאשרת כי פסק הדין הומצא למבקשת רק בפברואר 2017 (כך שגם לעמדת המשיבה האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין אינה מחודש 6.16 ועד 4.17 אלא "רק" מחודש 3.17 ועד למועד הגשה בפועל, ב-4.17).

כידוע, בבואו להכריע בשאלת המועד על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותיה הציבורית וסיכוייו של ההליך.

(ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).

סיכומו של דבר – מצאתי להתיר את הגשת הבקשה לביטול פסק הדין במועד בו הוגשה ולגופו של עניין, להורות על ביטולו של פסק הדין.

המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך 750 ₪ אשר ישולמו למשיבה, באמצעות ב"כ, בתוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה במניין), וללא קשר לתוצאות ההליך.