תא"מ 58552-06-14 ג'רים נ' בר לב ואח'

לפניי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר, על סך 2063 ₪.

בתאריך 2.8.13 נפגע רכב התובע בתאונת דרכים, על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1, בבעלותה של הנתבעת 2.

הנתבעים מודים באחריותו של הנתבע 1 לקרות התאונה.

כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרכב התובע נזקים, ולשם הערכתם שכר התובע שירותיו של שמאי, אשר העריך את הנזק הישיר בסכום של 4,962 ₪. שכר טרחתו של השמאי הועמד על 1,150 ₪.

הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") שילמה לתובע סך של 3,593 ₪ מתוך סכום הנזק, וסך של 582 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. התביעה שלפניי הינה תביעה לתשלום ההפרשים בסכום כולל של 1,937 ₪.

במועד שנקבע לשמיעת ראיות, נחקר שמאי התובע, מר שאלתיאל רכס, על חוות דעתו.

החקירה התמקדה בשני נושאים עיקריים; נושא הנזק לכנף אחורית ימנית של הרכב, ונושא תיעוד הנזקים בעת בדיקת הרכב הניזוק.

השמאי העיד כי בדק ומצא שפרט לנזק לפגוש האחורי, נגרם גם נזק לכנף האחורית ימנית של הרכב, שהצריך תיקון. השמאי הצביע על תמונות אשר היו חלק מחוות דעתו, לדבריו, ולטענתו הומצאו לנתבעת במלואן. לטענתו, מצביעות התמונות על הנזק לכנף האחורית (ת/1). השמאי העיד כי לא היתה זו פגיעת שפשוף בלבד, וכי הפח בכנף האחורית נפגע, והיה צורך לתקנו. לדבריו, ניתן היה לראות את הפגיעה בבירור (בעמ' 4 ש' 28-31 ובעמ' 5 לפרוט').

השמאי נשאל אם קיבל לידיו את מכתב הנתבעת, נספח ב' לכתב הגנתה, בו התבקש התובע להמציא ראיות נוספות לנזק בכנף האחורי, ולא ידע לומר בוודאות אם קיבל את המכתב.

עוד נשאל השמאי, כיצד הוא מסביר את העובדה שהרכב נבדק על ידיו, לראשונה, בתאריך 5.8.13 ובפעם השניה, לאחר התיקון, נבדק רק ביום 8.10.13, כלומר התיקון בוצע כחודשיים לאחר הערכת הנזק הראשונית. השמאי השיב כי יתכן שהתובע לא מצא פנאי להכניס את הרכב למוסך, ובהמשך העיד כי יתכן שהיה חסר חלק לשם ביצוע התיקון. השמאי לא הציג את הערכת הנזק הראשונית שערך (אקספרטיזה) אולם העיד כי "הרכב תוקן לפי מה שקבעתי, בוצע אחד לאחד מה שאישרתי" (עמ' 3 ש' 15). בהמשך, כאשר נשאל כיצד הוא יכול לקבוע כי הרכב לא ניזוק פעם נוספת במהלך התקופה שחלפה עד התיקון, השיב כי הדבר אינו רלוונטי, משום שממילא התיקון שאישר בסופו של ההליך זהה לתיקון שאישר לאחר הבדיקה הראשונית (בעמ/ 4 ש' 6).