תא"מ 58337-01-14 ביטוח ישיר בע"מ נ' איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה

להידחות לאחר שלא הוכחה בפניי נסיעת רכב התובעת לאחור בעת שרכב הנתבעת חולף על פניו ואלה הנימוקים לפסק הדין:

ראשית, נהג התובעת הודה בעדותו כי לא ראה את רכב הנתבעת נוסע לאחור. הדבר תמוה שכן מוקד המפגש שבין הרכבים בהתאם לסמני הנזק ברכבו הינו לצד מושבו ועל כן הוא יכל להבחין בנסיעה לאחור בנקל.

שנית, נהג התובעת ציין בגרסתו הכתובה ובעדותו כי נהגת הנתבעת ציינה בפניו ממש לאחר התאונה שלא נסעה לאחור. כך היתה גם גרסתה ועדותה של נהגת זו היום בפניי. הדבר מלמד על אותנטיות גרסתה וכי מדובר בטענת הגנה לא כבושה.

שלישית, הן נהג התובעת והן נהגת הנתבעת ציינו כי הפגיעה ברכב הנתבעת היתה בגלגל רזרבי המותקן בחלקו האחורי של רכבה ולמעשה בלט לדרך. נהג התובעת אף ציין כי בעת התאונה היה רכבה של נהגת הנתבעת " ממש מעט מחוץ לחניה שלה". [עמ' 1 שורה 18 לפר' הדיון]. מנח זה של הרכב תומך בעמדת נהגת הנתבעת בדבר רצונה להתיישר קדימה ולא לנסוע לאחור שכן עסקינן בחניה טורית כפולה. המנח המתואר מלמד כי שלב ביצוע מיצוב הרכב נכון הסתיים וכל שנותר אם כך הוא להתקדם ישר. הדבר נתמך בהמשך עדותו של נהג התובעת לפיה עובר לתאונה הוא ראה את הרכבים החונים, הכוללים את רכב התובעת, במצב מאוזן, לאמור, אין עדות לכך שרכב הנתבעת נצרך בדיוק באותו רגע ליישר את עצמו לאחור כי אם להתקדם קדימה בלבד כפי שנטען במקור על ידי נהג הנתבעת.

רביעית, הנזקים מתחילים מאזור הכנף הקדמית והללו דמויות חריטה מתמשכת אחורה כאשר באמצע מכת מעיכה נקודתית באזור החיבור שבין הדלת השמאלית לכנף הקדמית. אילו רכב הנתבעת היה נוסע לאחור ופוגע ברכב התובעת סביר שתחילה היינו רואים את מכת המעיכה ולאחריה לכל היותר סמני השפשוף. עובדת המצאות סמני השפשוף תחילה יכולה לתמוך בעמדת נהגת הנתבעת בדבר עמידת רכבה במקומו והתחככות רכב התובעת בו תוך כדי כך. זאת ועוד, העובדה שנזקי רכב התובעת משתרעים מהכנף הקדמית אחורה עד לתחילת הדלת האחורית –שמאלית ולמעשה חוצים את הדלת הקדמית של הנהג, תומכת את עדות נהגת הנתבעת, לפיה נהג התובעת הגיח במהירות (ככל הנראה מסיבוב כפי שטענה וגם ניתן לראות בתמונות של המקום שהוצגו לבית המשפט), ולכן לא עלה בידו לעצור את רכבו מיד שהרגיש או שמע את רגע ההתנגשות שבין הרכבים.

חמישית, הוכח מעדותו, כי נהג התובעת צילם תמונות שמתעדות את מנח הרכבים לאחר התאונה אלא שלטענתו תמונות אלו נמחקו לו [ שם, בעמ' 3 שורה 19 לפר' הדיון]. לא היתה כל סיבה מאת נהג התובעת שלא לעשות הכל בכדי לשמר תמונות אלו ביודעו מיד לאחר התאונה שבינו ובין נהג הנתבעת מחלוקת על דרך התרחשותה.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות נהגת הנתבעת לדיון ע"ס 450 ₪ לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.