תא"מ 58229-03-15 חברת דואר ישראל בע"מ נ' עזרא ואח'

1.תביעה לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 21.10.14, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לפי גרסת נהג רכב התובעת עת נסע בנתיב ימני כדין, בכיוון נסיעה ישר, הנתבע 1, אשר נהג באוטובוס הנתבעת 2, ונסע בנתיב השמאלי, סטה לפתע לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכב התובעת.

נהג רכב התובעת העיד כי על אף שאמר לנתבע 1 לעצור, לאחר הפגיעה ומשהיו הרכבים מקבילים, לא התייחס אליו הנתבע 1 כלל, המשיך בנסיעתו ופנה שמאלה בצומת. מאחר שהיה בנתיב הימני שכיוון נסיעתו ישר, נבצר מנהג התובעת לדלוק אחר הנתבע 1 ע"י פניה שמאלה ועל כן המשיך בנסיעה ישר, ביצע פניית פרסה וניגש אל האוטובוס, שעצר בתחנה לאחר הפניה שמאלה.

לפי גרסת הנתבע 1, כפי שהיא מופיעה בכתב ההגנה ובטופס ההודעה, בעת שארעה הפגיעה נהג את אוטובוס הנתבעת 2 בנתיב השמאלי שכן התעתד לפנות שמאלה, ולפתע רכב התובעת סטה לכיוונו.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים ושמעתי העדויות בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, משנמצאה גרסת נהג רכב התובעת עדיפה עליי על פני גרסת הנתבע 1.

כנגד עדותו העקבית, הברורה והקוהרנטית של נהג רכב התובעת, עדות אשר הותירה בי רושם מהימן, מצאתי את עדות הנתבע 1 עדות מבולבלת ותמוהה, עדות סתורה ונסתרת מאליה, ואשר דבקה בה סתירה מהותית היורדת לשורשו של עניין.

לא מצאתי כי ניתן לתת אמון בעדות הנתבע 1 והיא הותירה בי רושם בלתי מהימן.

כך, בניגוד לנטען בכתב ההגנה ובטופס ההודעה, העיד הנתבע 1 בעדות ספונטנית בבית המשפט כי כלל איננו מבין על מה מדובר, זאת לתדהמתו, וכי יש טענה שפגע ברכב, עדות ממנה נלמדת גרסה ולפיה הנתבע 1 טוען להעדר ידיעה בזמן ההתרחשות על אירוע פגיעה בה היה מעורב, אלא הדבר נטען כלפיו בדיעבד, וככל שכך הדבר הרי שנהג הרכב האחר (ובמקרה זה נהג רכב התובעת) הוא זה אשר פגע בו:

"... שמרתי על השמאלי ואז לתדהמתי אני לא מבין על מה מדובר יש טענה שפגעתי ברכב... סליחה שאני מחייך לא יודע במה מדובר, אולי מישהו פגע בי" (עמ' 4 לפרוט' ש' 6-8).

על פי גרסה זו, כלל לא הבחין הנתבע 1 כי מתרחשת פגיעה, ואם כך, עדותו בהמשך חקירתו ולפיה "אני זוכר שהוא סטה אליי, אמרתי שאני לא זוכר באיזה מקום נהיה חיכוך" באה בסתירה לעדות לעיל ומדובר בסתירה היורדת לשורשו של עניין, כאשר במצורף ליתר התמיהות והסתירות העולות מעדות הנתבע 1, מלמדת על ניסיון לטעון בדיעבד כי אכן חזה בנהג רכב התובעת כשהוא סוטה לכיוונו (ר' עדות הנתבע 1 בעמ' 5 לפרוט' ש' 9).

3.כאמור, עדותו של הנתבע 1 תמוהה ומבולבלת, כך בנוגע לעדות העד הניטרלי שסירב לעמדת הנתבעים למסור פרטיו לשם זימונו למתן עדות.