תא"מ 57801-05-17 סלקום ישראל בע"מ נ' עיאשי

ביום 17/7/2017 באין הגנה מעם הנתבע ניתן פס"ד כעתירת התביעה.

ביום 23/10/2017 הוגשה בקשה בת 16 עמודים מתחת לכותרת: "בקשה בהולה ומיוחדת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין בקשה לביטול פסק דין ובקשה לעכב הליכים".

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש שנעשה ביום 23/10/2017 ובו מוצהרות העובדות הבאות:

המבקש הגיש ביום 10/10/2016 תלונה במשטרה על שנפל קורבן למעשה מרמה בכך שנעשו עסקאות על שמו בחברות סלקום ופלאפון.

ביום 27/2/2017 פנה לעו"ד גדיר דיאב כדי שתטפל בעניין התלונה והיא ביקשה ממנו למסור לידיה העתק מהעסקאות בשתי החברות.

מחברת פלאפון הצליח המבקש לקבל העתק העסקאות, אולם בסלקום סירבו למסור לידו העתק.

ביום 27/2/2017 שוגר ע"י עו"ד גדיר דיאב מכתב לשתי החברות הנ"ל וביום 6/4/2017 השיבה סלקום במכתב משרד עו"ד אריה חגי ומענה לו נשלח ביום 6/5/2017 ע"י עו"ד גדיר לעו"ד אריה.

בספטמבר 2017 נודע למבקש טלפונית מאביו, כי דודו עמו אינו הוא מצוי בקשר טוב קיבל במסירה אישית משליח מכתב מבימ"ש על שמו. עם קבלת ההודעה פנה אל עורך דינו אשר בדקה והשיבה למבקש כי במשרד אריה חגי לא ידוע על מכתב כזה.

עם חזרתו לטמרה (מטבריה) קיבל את המכתב ופנה שוב אל עורכת דינו וכך נודע לו כי נפתח תיק בבימ"ש ע"י עו"ד אחר בשם אחר ממשרד עו"ד גולדין.

המבקש מצהיר כי מעולם לא קיבל העתק מכתב התביעה וכי המצאת פסה"ד (לדודו –ש.ר) אינה המצאה כדין.