תא"מ 57292-11-16 קרדן רכב נ' סוכרבסקי

לפניי תביעה כספית בסך 1,226 ₪ בגין נזקי פח, בה המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הנזק בלבד.

1. בין הצדדים אין מחלוקת, כי האחריות לקרות התאונה מיום 14.11.15 בין רכב התובעת, בו נהג מר ששון אברהם לבין רכב בו נהג הנתבע, היא על האחרון.

2. כאמור הצדדים נחלקו בשאלת הנזק שנגרם לרכב התובעת.

   התובעת טענה, כי האחריות לתאונה ולנזקיה הוא על הנתבע. הרכב לא נבדק על ידי שמאי על מנת להקטין הנזקים. התביעה מתבססת על חשבונית התיקון ועל הנתבע לפצותה בסכום זה.

   הנתבע יוצג בהליך על ידי ב"כ חברת הביטוח, שומרה, שטענה כי מאחר שהתיקון ברכב נערך במאי 2016 נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לפגיעות הנטענות ועל כן התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את שיעור נזקיה מהתאונה ולכן יש לדחות תביעתה.

   דיון והכרעה

3. הלכה היא, כי התובע נדרש להוכיח את עובדות התביעה, את אחריות הנתבע וגם את שיעור הנזק. בע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, (9.3.81) נקבע, כי:

   "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט".

4. עוד נפסק, כי במקרים שבהם התובע יכול היה להביא נתונים מדויקים באשר לסכום הנזק ולא עשה כן, לא יוכל לזכות בפיצויים בגין נזק זה (ע"א  9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.7.08)).

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במוצגים שהוגשו לי, ושמעתי את עדויות הנהגים ואת טיעוני הצדדים, אני קובעת, כי עלה בידי התובעת להוכיח את שיעור הנזק כתוצאה מהתאונה.