תא"מ 57284-12-13 רבאח נ' פלאפון תקשורת בע"מ

1.בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש, אשר לטענת התובעת, נגרמו לרכבה מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 11-558-62 (להלן: "הרכב"), בעת שנתפס ע"י הנתבעת או מי מטעמה, במהלך עיקולו במסגרת הליכי הוצל"פ, בגין חוב התובעת לנתבעת.

2.לטענת התובעת, הרכב נתפס ע"י הנתבעת ביום 29.11.10 ואוחסן במחסני נעמן עד 12.12.10 אז הוסדר תשלום מלא החוב בתיק ההוצל"פ. כשקיבלה התובעת את הרכב הבחינה בנזקים חיצוניים רבים שנגרמו, לטענתה, במהלך התפיסה והגרירה של הרכב.

התובעת צירפה חוות דעת שמאית על פיה נגרמו לרכב נזקים בסך 6,075 ₪, ירידת ערך בסך 2,960 ₪ וכן תבעה את שכ"ט השמאי ופיצוי בגין עגמת נפש.

3.הנתבעת טענה להעדר יריבות מאחר שהתפיסה נעשתה ע"י בעל תפקיד, שירותי הגרירה, ניתנו ע"י גרר חיצוני והרכב אוחסן במחסני נעמן. לגופם של דברים טענה הנתבעת כי הנזקים הנטענים היו ברכב עוד קודם לתפיסה, וכי כבר בדוח הפעולה, רשם בעל התפקיד שביצע את התפיסה – מר דוחא חתם (להלן" "דוחא"), את הפגיעות אשר תועדו אף בצילום מטעמו. הנתבעת הפנתה גם לרישום שנעשה בעת הגיע הרכב למחסני נעמן ואשר גם בו נרשם כי ברכב פגמים. הנתבעת טענה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה כי הנזקים הנטענים נגרמו בעת התפיסה ולא היו קיימים עוד קודם לכן.

4.מטעם התובעת הוגשו תצהירי התובעת ובעלה וכן מונחת בפניי חוות דעת השמאי, אשר הנתבעת לא ביקשה לחקרו.

מטעם הנתבעת העיד מר דוחה ומונחים בפניי דוחות הפעולה, לרבות התמונות שצילם דוחא, חשבונית מטעם הגורר, תעודת האחסנה מטעם מחסני נעמן.

דיון:

5.לאחר שבחנתי את כל המסמכים, התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות ושקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות מאחר שלא הורם נטל ההוכחה המוטל על התובעת.

בהתאם להלכה הפסוקה ולכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", על התובע החובה להוכיח תביעתו. בהתאם לנטל זה על התובע להוכיח ראש וראשונה את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו ואת אחריות הנתבע הנובעת מאותן עובדות.

וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז :4 981:

"נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו".