תא"מ 57176-09-14 מחאג'נה ואח' נ' ביטוח ישיר - השקעות פיננסיות בע"מ ואח'

התובעים הגישו את התביעה שבפניי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבם מסוג ב.מ.וו. מ.ר. 5625116 (להלן "רכב התובעים") בגין תאונה מיום 29/9/2012 (להלן "התאונה") במעורבות רכבם ורכב נהוג על ידי הנתבע מס' 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 שמספרו 9905265 (להלן "רכב הנתבעים").

התביעה הוגשה בעילה על פי חוק חוזה הביטוח כנגד הנתבעת 1 שהיא חברת הביטוח שביטחה את רכב הנתבעים; ובעילה חילופית נזיקית כנגד הנתבעים 2 ו - 3.

טענות הצדדים

1.על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר נהגה התובעת 1 ברכב התובעים בירידה מכפר ביאדה בהגיעה לסיבוב חד, נפגע רכבה ע"י רכב הנתבעים שנסע ממול ואשר "חתך" את הסיבוב במהירות ונכנס למסלול נסיעת רכב התובעים.

2.לטענת הנתבעים 2 ו – 3 נסיבות התאונה שונות מן הנטען על ידי התובעים ולגרסתם הנתבע 2 נהג ברכב הנתבעים בעליה בכביש ורכב התובעים אשר הגיע מהכיוון הנגדי בירידה החל לבצע פניה מסוכנת, סטה מנתיבו, חדר לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו.

3.ביום 13/4/2015 העידו בפניי הנהגים המעורבים על נסיבות התאונה ובתום הישיבה סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ ביחס למערכת היחסים בין התובעים לבין הנתבעים 2 ו-3.

4.בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים מיום 16/11/2015 ואשר קיבלה תוקף של החלטה נמחקה התביעה כנגד הנתבעת 1 ובית המשפט התבקש ליתן פסק דין ביחס למערכת היחסים בין התובעים לנתבעים 2 ו-3 בלבד. כמו כן הוסכם כי תוצאות פסק הדין יחייבו את הצדדים בתביעה מקבילה שהוגשה בבית משפט השלום בפתח תקווה שמספרה 34072-12-13 אשר בה תבעה הנתבעת 3 את התובעים ואת מבטחת רכבם.

5.לפיכך הנני נדרש למחלוקת שבין התובעים לנתבעים.

6.בסיכומיהם טענו התובעים כי העדויות שנשמעו בבית המשפט מצביעות על כך כי האשם בתאונה הוא הנתבע 2. לטענתם, התובעת הסבירה שהייתה במהירות נמוכה ביותר לפני שהגיעה לסיבוב מאחר והיא מכירה את המקום ויודעת שעליה להאט במקום זה, זאת לעומת הנתבע 2 אשר נסע במהירות ואישר כי אינו מגיע למקום זה לעתים קרובות וממילא לא יכול היה להעריך את המרחקים ואת הפיתולים אשר עליו לעבור בעליה בה נסע. כמו כן נטען כי לאור הכוחות הפיזיים הפועלים על רכב אשר נכנס לסיבוב, הגורמים לתנועת הרכב החוצה מן הציר בו הוא מצוי, יש לקבל את טענת התובעים כי רכבו של הנתבע סטה מיד לאחר אותה פניה לצד שמאל של הדרך ופגע ברכבם. עוד הצביעו על כך כי הנתבע 2 לא הביא עמו עד ראיה שהיה עמו ברכב ועובדה זו פועלת לרעתו על פי כללי הראיות המוכרים באשר לאי הבאת עדים רלוונטיים.

7.הנתבעים מנגד טוענים כי דין התביעה להידחות וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע 2 באשר לנסיבות התאונה. לטענתם יש להשתמש בניסיון החיים המצביע על כך שבסיבוב חד נטיית הנהגים הינה "לחתוך" את הפניה על מנת להקטין את ציר הסיבוב ועובדה זו מצביעה על כך שסביר להניח שרכבה של התובעת הוא זה שסטה לכיוון נתיב נסיעתו של הנתבע וזאת במהלך נסיעת שני הצדדים באמצעו של הסיבוב. כמו כן הצביעו על כך שהתובעת הייתה מצויה בירידה והיה עליה לתת זכות קדימה לרכבו של הנתבע 2 ועל כן ככל שלא עשתה כן, כפי שמשתמע מעדותה, פעלה בניגוד לתקנות התעבורה. עוד הם מצביעים על התחמקותה של התובעת 1 להשיב עניינית באשר לנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מהתאונה ובהתחשב בכך שחודש מוקדם יותר לתאונה הייתה מעורבת בתאונה באותו מקום בדיוק. הנתבעים מצביעים עוד על טענתו של הנתבע 2 בזמן חקירתו כי הנזק המודגם בתמונות שצורפו ע"י התובעת הינו גדול משמעותית מהנזק שהוא ראה בעיניו בפועל לאחר התאונה.