תא"מ 57123-12-12 ש. שלמה רכב בע"מ נ' עירית ירושלים

האם חבה הנתבעת בנזיקין בגין נפילת ענף של עץ על רכב התובעת? זו השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1. במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מ.ר. 3164771. (להלן: "רכב התובעת"). ביום 11.12.11 חנה רכב התובעת ליד בהית כנסת "החורבה" בעיר העתיקה, כאשר לפתע נפל ענף של עץ על רכב התובעת, פגע בו וגרם לו נזקים, כמתואר בחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה. מחוות דעת השמאי עולה, כי גג הרכב ניזוק וכי נזקי הרכב לרבות ירידת ערך הוערכו בסכום 44,983 ₪. כן נשאה התובעת בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 800 ₪.

2. התובעת טוענת כי הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לרכב התובעת, הואיל והעץ אשר נפל היה מצוי בשטח ציבורי, וכי הנתבעת התרשלה משלא דאגה לתחזק כראוי את העץ שנפל, לא ערכה ביקורת באופן מסודר ושתלה את העץ במקום מסוכן. כן טוענת התובעת לתחולת "הכלל מדבר בעד עצמו" על-פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין וכי על הנתבעת להוכיח העדר רשלנות מצידה.

3. הנתבעת טוענת כי בירור במוקד העירוני העלה כי עובר לאירוע, לא נעשתה פנייה ביחס לעץ נשוא התביעה וכי רק ביום האירוע - 11.12.10 התקבלה הודעה על נפילת עץ במקום הנטען.

4. כן טוענת הנתבעת, כי היא פעלה ופועלת לתחזוקה שוטפת של העצים שבתחומה המוניציפלי על מנת למנוע נפילת עצים וענפים, במיוחד לפני החורף, וכי עובר לאירוע בוצעו בדיקות שוטפות ולא היו סימנים מקדימים המעידים על קיומו של סיכון או צורך בטיפול בעץ.

5. כן טוענת הנתבעת, כי אין תחולה לכלל "הדבר מדבר בעדו", כי נטל הראיה מוטל על כתפי התובעת וכי לא הפרה חובה מהחובות המוטלות עליה .

   דיון והכרעה

6. נדמה שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית שחבה הנתבעת כלפי תובעים, אשר סבלו נזקים כתוצאה מקריסת עץ המצוי בשטח שבבעלותה, בשליטתה ובחזקתה. כך גם אין מחלוקת לגבי חובתה של הנתבעת למנוע ולהסיר מכשולים בתחום שטחה. השאלה העומדת לדיון היא האם היה על הנתבעת לצפות את האירוע של קריסת העץ הנידון והאם התרשלה הנתבעת בחובתה למנוע את הנזק.

   נטל ההוכחה