תא"מ 57094-11-14 מנוליד -חירות מערכות בע"מ נ' לוטן ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 26.11.14 ע"ס 2,262 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו במתקני תאורה של התובעת בתאונת דרכים מיום 22.8.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 14.7.15 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק. בישיבה זו הודיעו הצדדים כי אינם מבקשים לשמוע ראיות לצורך הכרעה בגורל התביעה, ולכן ובנסיבות הוריתי בתום הישיבה על הגשת סיכומי טענות בכתב, וכל הצדדים אכן הגישו סיכומיהם (סיכומי התובעת, סיכומי הנתבעים ואף סיכומי תשובה של התובעת).

מדובר במחלוקת במישור הנזק בלבד, ואין חולק כי נהג רכב הנתבעים אחראי בלעדית בנזיקין לקרות התאונה ולנזקיה המוכחים, כאשר הנתבעים אף שילמו כבר לתובעת, בטרם הגשת התביעה המשפטית, פיצוי בגין סכום נזק לא שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה

דין התביעה – להתקבל.

טענת הנתבעת בדבר היעדר חוות דעת מומחה כדין מטעם התובעת

בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה אכן נפל פגם צורני (לא פורטו פרטי עיסוקו וניסיונו ומומחיותו של השמאי), אך בנסיבות התיק והעניין, ובעיקר מאחר שהדבר לא הפריע לנתבעים לשלם לתובעת בעבר, על סמך אותה חוות דעת, את מרבית סכום הנזק, אני סבור שלא יהיה זה מן הראוי ומן המידה לשלול את תוקפה של חוות הדעת, הגם שלמחדלה של התובעת ינתן ביטוי בשיעור ההוצאות שייפסק. וראו למשל גם קביעת ביהמ"ש העליון בסעיף 18 לפסה"ד ע"פ 2842/10 קלדרון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.1.12), לפיה לא תמיד יביא פגם צורני שנפל בחוות דעת מומחה לפסלותה ולאיונה.

על פניו, הרישום בחוות הדעת שהוגשה מפרט באופן נרחב את הפעולות שביצע השמאי לצורך בדיקתו ושומתו וכן את רכיבי הנזק השונים והמיוחדים.

המחלוקת לגבי הפרש הנזקים שלא שולם בגינו פיצוי

מהנתונים והסכומים הרלוונטיים שהוצגו ע"י הצדדים, מצטיירת התמונה הבאה: