ברק נ' בן חן ואח'

בפני תביעה כספית ע"ס 6,007.55₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 2/5/2014, בינו לבין רכב הנתבעים, ברחוב סנהדרין- ראש העין.

טענות הצדדים 

עד התובע טוען כי נסע בנתיבו כדין עת יצא רכב הנתבעים מחנייה בצד הדרך, פגע בו והדף אותו לעבר רכב נוסף. עד התובע מתאר את הרחוב כרחוב דו סטרי, בעל קו הפרדה לא רצוף, עמוס שחונים בו רכבים משני הצדדים. הרכבים שחונים בצדדים חוסמים קצת מכל נתיב, כך שלבסוף נשאר שטח של נתיב אחד בכביש. עד התובע טוען כי הנתבע לא הבחין בו, יצא לדרך מחניה בצד הימני של הכביש, חסם את נתיב הנסיעה שלו ופגע בו בחלקו האחורי של האופנוע, כתוצאה איבד שליטה על האופנוע ונפל, האופנוע נהדף לעבר רכב צד ג' שחנה באותה שעה בצד הדרך מימין תוך כדי גלישה לתוך נתיב הנסיעה. עד התובע מוסר בעדותו כי כתוצאה מהפגיעה בגלגל האחורי, האופנוע יצא מאיזון ותוך כדי ניסיון ההשתלטות עליו סטה לימין. התובע הביא עד, מר גלעד צנעני, ששמע הפגיעה ויצא לראות את המתרחש ואשר ראה שהנתבע החנה את רכבו בצד שמאל של הכביש. בעדותו מתאר את הכביש ככביש עמוס טיפוסי ליום שישי, הוא יצא לאחר התרחשות התאונה, ראה את רכב הנתבעים עומד בחניה בצד שמאל של הכביש, ורואה את האופנוע מלפני רכבו.

הנתבעים טוענים כי בעודו מאפשר הנתבע לרכבים אחרים לחלוף מלפניו כשהיה בחניה בצד הכביש כאשר פני הרכב לכיוון הכביש, ומנסה לצאת אך טרם החל בנסיעה, הבחין בתובע נוסע באופנוע במהירות מופרזת משמאלו מנופף בידו להולך רגל ומאבד שליטה על רכבו, כתוצאה מכך התנגש בו עד התובע בלוחית הרישוי בחזית הרכב, וזאת מאחר ולא הבחין ברכבים שהיו לפניו ואז בניסיון להימלט מהם נכנס במרווח צר בינם לבין רכב הנתבעים. לאחר שהתנגשו הרכבים, התנגש רכב התובע ברכב צד ג' שחנה בצד. הנתבע מציין כי רצה לצאת ממקום חנייתו בימין כי חסם את דרכם של רכבים אחרים שעמדו במגרש, ושלאחר התאונה ב-10 דקות הזיז את רכבו. הנתבע טוען כי הוא לא חסם את הנתיב, וזאת מאחר והחנה את רכבו בקו החניה הדמיוני של הרכבים האחרים שחנו במקום.

המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבע יצא לנתיב מצד הדרך מבלי לשים לב לעוברי דרך וכתוצאה פגע ברכב התובע, או נהג התובע בהיסח תשומת ליבו למתרחש בכביש פגע ברכב הנתבעים?

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפניי ולאחר ששמעתי את העדים, אני מעדיף את גרסת עד התובע על פני גרסת הנתבעים, אפרט להלן:

אין מחלוקת על כך שרכב הנתבעים עמד בצד הדרך, כאשר חלק ממנו נמצא בתוך נתיב הנסיעה. הנתבעים טענו כי אף שהיה חלק מרכבם בתוך הנתיב, אלא שהרכב עמד בקו החניה "הדמיוני" של רכבים אחרים שחנו באותה עת בכביש. עד התובע טוען כי הוא נפגע כאשר חצה הנתבע את הקו הדמיוני של החניה והתפרץ לנתיב נסיעתו תוך כדי חסימת הנתיב מבלי לשים לב למתרחש בכביש. לאחר ששמעתי את שתי העדויות האמנתי לעדות עד התובע, שאכן הנתבע החל בנסיעה וברשלנותו המלאה גרם לתאונה.